ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ב
כֹּל שֶׁחַיָּבִין עָלָיו. שֶׁאָסְרוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת מִשּׁוּם שְׁבוּת:
אוֹ מִשּׁוּם רְשׁוּת. שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְצָת מִצְוָה אֲבָל לֹא מִצְוָה גְדוֹלָה, וְקָרוֹב הוּא לִהְיוֹת דְּבַר הָרְשׁוּת, וְיֵשׁ בּוֹ אִסּוּר מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים:
אוֹ מִשּׁוּם מִצְוָה. אוֹ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִצְוָה מַמָּשׁ, וְאָסְרוּ חֲכָמִים לַעֲשׂוֹתוֹ בְּשַׁבָּת:
חַיָּבִין עָלָיו. שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיוֹם טוֹב:
וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת. שֶׁהֵטִילוּ עָלָיו חֲכָמִים לִשְׁבֹּת מֵהֶן וְאֵין בַּעֲשִׂיָּתָן שׁוּם מִצְוָה:
לֹא עוֹלִין בָּאִילָן. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִתְלֹשׁ:
וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְהֵמָה. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַחְתֹּךְ זְמוֹרָה לְהַנְהִיגָהּ:
וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם. גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַעֲשֶׂה חָבִית שֶׁל שַׁיָּטִין:
וְלֹא מְטַפְּחִין. כַּף עַל כַּף:
וְלֹא מְסַפְּקִין. כַּף עַל יָרֵךְ:
וְלֹא מְרַקְּדִין. בָּרֶגֶל. וְכֻלְּהוּ גְּזֵרָה שֶׁמָּא יְתַקֵּן כְּלֵי שִׁיר:
וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם רְשׁוּת. מִשּׁוּם דְּהָנָךְ דְּסֵיפָא הָווּ מִצְוָה גְמוּרָה, לְגַבֵּיהֶן קָרֵי לְהָנֵי רְשׁוּת:
לֹא דָנִין. דִּין. וְזִמְנִין דַּהֲוֵי רְשׁוּת, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ בָּעִיר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵין מֻטָּל עָלָיו לָדוּן:
וְלֹא מְקַדְּשִׁין. קִדּוּשֵׁי אִשָּׁה. וְזִמְנִין דְּלֹא הָוֵי מִצְוָה גְמוּרָה אֶלָּא רְשׁוּת, כְּגוֹן דְּאִית לֵיהּ אִשָּׁה וּבָנִים:
וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מְיַבְּמִין. נַמִּי בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ אָחִיו הַגָּדוֹל מִמֶּנּוּ הָוֵי רְשׁוּת, דְּמִצְוָה בַגָּדוֹל לְיַבֵּם. וְטַעְמָא דְּכֻלְּהוּ, גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִכְתֹּב:
וְלֹא מַעֲרִיכִין. עֶרֶךְ פְּלוֹנִי עָלַי. וְנוֹתֵן כְּפִי הַשָּׁנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּפָרָשַׁת עֲרָכִין (ויקרא כז):
וְלֹא מַחֲרִימִין. הֲרֵי בְּהֵמָה זוֹ חֵרֶם. וּסְתָם חֲרָמִים לְבֶדֶק הַבַּיִת. וְכֻלְּהוּ אַסְרִינְהוּ רַבָּנָן מִשּׁוּם דְּדָמוּ לְמִקָּח וּמִמְכָּר, שֶׁמּוֹצִיא מֵרְשׁוּתוֹ לִרְשׁוּת הֶקְדֵּשׁ:
וְלֹא מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת. וַאֲפִלּוּ כְּדֵי לִתְּנָם לְכֹהֵן בּוֹ בַּיּוֹם, דְּמֵחֲזֵי דְּמִשּׁוּם שִׂמְחַת יוֹם טוֹב דְּכֹהֵן שֶׁהוּא צָרִיךְ לָהֶן הוּא מַפְרִישָׁן, אֲפִלּוּ הָכִי אָסוּר, דַּהֲוָה לֵיהּ מְתַקֵּן. וְהָנֵי מִלֵּי פֵּרוֹת דִּטְבִילֵי מֵאֶתְמוֹל, אֲבָל פֵּרוֹת דִּטְבִילֵי הָאִידְנָא כְּגוֹן עִסָּה לְאַפְרוּשֵׁי מִינָהּ חַלָּה מַפְרִישִׁינַן לַהּ בְּיוֹם טוֹב וְיָהֲבִינַן לַכֹּהֵן:
אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לְשַׁבָּת אֶלָּא אֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבַד. הַךְ סְתָּמָא כְּבֵית שַׁמַּאי דְּאָמְרֵי אֵין מוֹצִיאִין לֹא אֶת הַקָּטָן וְלֹא אֶת הַלּוּלָב וְלֹא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּלֹא הֻתְּרָה הוֹצָאָה אֶלָּא לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ. אֲבָל אֲנַן קַיְמָא לָן כְּבֵית הִלֵּל דְּאָמְרֵי מִתּוֹךְ שֶׁהֻתְּרָה הוֹצָאָה לְצֹרֶךְ אֹכֶל נֶפֶשׁ הֻתְּרָה נַמִּי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ. וְאִיכָּא נַמִּי מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה דְּרֵישׁ פִּרְקִין, דִּבְשַׁבָּת אָסוּר וּבְיוֹם טוֹב מֻתָּר: