ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה א
מַשִּׁילִין פֵּרוֹת דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פֵּרוֹת אוֹ תְּבוּאָה שָׁטוּחַ עַל גַּגּוֹ לְהִתְיַבֵּשׁ וְרָאָה גְּשָׁמִים מְמַשְׁמְשִׁים וּבָאִים, הִתִּירוּ לוֹ לִטְרֹחַ וּלְהַשְׁלִיךְ דֶּרֶךְ אֲרֻבָּה שֶׁבַּגַּג וְהֵם נוֹפְלִים לָאָרֶץ, דְּלֵיכָּא טִרְחָא יְתֵירָא. וְדַוְקָא אֲרֻבָּה, דְּכָל אֲרֻבָּה מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה [בְּתִקְרַת הַגַּג], אֲבָל חַלּוֹן כְּגוֹן גַּג שֶׁמֻּקָּף מְחִצּוֹת וְחַלּוֹן בַּכֹּתֶל וְצָרִיךְ לְהַגְבִּיהּוֹ עַד הַחַלּוֹן וּלְהַשְׁלִיכוֹ, כֻּלֵּי הַאי לֹא שָׁרוּ רַבָּנָן לְמִטְרָח:
וּמְכַסִּין אֶת הַפֵּרוֹת. וְלֹא אָמְרִינַן טֹרַח שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב הוּא, דְּמִשּׁוּם הֶפְסֵד מָמוֹן שָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנָן:
דֶּלֶף. גְּשָׁמִים הַנּוֹטְפִים מִן הַגַּג:
וְכֵן כַּדֵּי יַיִן וְכַדֵּי שָׁמֶן. מְכַסִּין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדֶּלֶף:
תַּחַת הַדֶּלֶף. לְקַבֵּל אֶת הַמַּיִם שֶׁלֹּא יְטַנְּפוּ הַבַּיִת. וְאִם נִתְמַלֵּא הַכְּלִי שׁוֹפֵךְ וְשׁוֹנֶה וְאֵינוֹ נִמְנָע: