ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ז
בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ. אֲבָל לֹא שֶׁל אֶבֶן. וּמִיהוּ בְּמָדוֹךְ שֶׁל עֵץ נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן וְאֵין צָרִיךְ שִׁנּוּי, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְפִיגִין טַעֲמָן אִם נִדּוֹכִין מֵאֶתְמוֹל:
וְהַמֶּלַח בְּפַךְ. שֶׁל חֶרֶס יְדוּכֶנּוּ:
אוֹ בְּעֵץ פָּרוּר. הוּא הַכַּף שֶׁמַּגִּיסִים בּוֹ הַקְּדֵרָה. דְּמֶלַח בָּעֵי שִׁנּוּי, שֶׁהָיָה לוֹ לָדוּךְ מֵאֶתְמוֹל, שֶׁאֵינוֹ מֵפִיג טַעֲמוֹ. וַהֲלָכָה שֶׁהַבָּא לָדוּךְ מֶלַח בְּיוֹם טוֹב מַטֶּה הַמְּדוֹכָה עַל צִדָּהּ וְדַךְ עַל יְדֵי שִׁנּוּי. וְהַתַּבְלִין נִדּוֹכִין כְּדַרְכָּן וְאֵין צְרִיכִין שִׁנּוּי: