ברטנורא על משנה ביצה· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
אֵין מוֹלִיכִין חַלָּה. בְּיוֹם טוֹב. אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר בְּהַפְרָשָׁתָהּ לֹא שָׁרוּ לֵיהּ בְּהוֹלָכָתָהּ, אֶלָּא תִּקּוּן עִסָּתוֹ הִתִּירוּ לוֹ וְלֹא יוֹתֵר:
מַתָּנוֹת. הַזְּרוֹעַ וְהַלְּחָיַיִם וְהַקֵּבָה:
גְּזֵרָה שָׁוָה. לָאו דַּוְקָא, דְּכֻלָּהּ מִדְּרַבָּנָן גָּזְרוּ מִשּׁוּם גְּזֵרָה דְּאֵין מַגְבִּיהִין תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת בְּיוֹם טוֹב. אֶלָּא דּוּמְיָא דִּגְזֵרָה שָׁוָה:
מַתָּנָה לַכֹּהֵן. מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָה:
כְּשֵׁם שֶׁאֵין מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה וְכוּ'. הַךְ מַתְנִיתִין אִדַּחְיָא לַהּ בַּגְּמָרָא, דְּלֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל שֶׁמּוֹלִיכִין חַלָּה וּמַתָּנוֹת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא בְּהוֹלָכַת תְּרוּמָה, שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין מוֹלִיכִין, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מוֹלִיכִין. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי, חַלָּה וּמַתָּנוֹת מַתָּנָה לַכֹּהֵן, וּתְרוּמָה מַתָּנָה לַכֹּהֵן, כְּשֵׁם שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הַמַּתָּנוֹת כָּךְ מוֹלִיכִין אֶת הַתְּרוּמָה. אָמְרוּ לָהֶם בֵּית שַׁמַּאי, לֹא, אִם אֲמַרְתֶּם בְּחַלָּה וּמַתָּנוֹת שֶׁזַּכַּאי בַּהֲרָמָתָן, שֶׁנָּתְנוּ חֲכָמִים כֹּחַ וּרְשׁוּת בְּהַפְרָשָׁתָן, לְפִי שֶׁהַחִיּוּב שֶׁלָּהֶן בָּא בְּיוֹם טוֹב דְּלָשִׁין וְשׁוֹחֲטִין בְּיוֹם טוֹב, וְכֵיוָן שֶׁהֻתְּרוּ אוֹתָן שֶׁל יוֹם טוֹב שָׁרִינַן לְהוּ לְהוֹלִיךְ אֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, תֹּאמְרוּ בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינוֹ זַכַּאי בַּהֲרָמָתָהּ, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיָּבֹא חִיּוּב תְּרוּמָה לַכְּרִי בְּיוֹם טוֹב, לְפִי שֶׁאֵין חִיּוּב תְּרוּמָה אֶלָּא מִשְּׁעַת מְרִיחָה בִּכְרִי, וְאֵין מְמָרְחִין בְּיוֹם טוֹב, הִלְכָּךְ אֵין מוֹלִיכִין תְּרוּמָה בְּיוֹם טוֹב: