ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה יא
וְאִם אֵינָהּ בָּאָה מִן הָאָרֶץ. כְּגוֹן שֶׁהֵבִיאוּ הַתּוֹסֶפֶת מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן, דִּתְנַן לְעֵיל שֶׁמְּבִיאִים מִשָּׁם בִּכּוּרִים אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ. אִי נַמִּי מַתְנִיתִין רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּאָמַר לְעֵיל מְעַטְּרִים אֶת הַבִּכּוּרִים חוּץ מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים, וְהוּא הַדִּין מִפֵּרוֹת שֶׁגָּדְלוּ בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְכִי הֵיכִי דְאַלִּיבֵּיהּ מְעַטְּרִים בְּפֵרוֹת חוּץ לָאָרֶץ, הָכִי נַמִּי הַתּוֹסֶפֶת בָּאָה מִפֵּרוֹת חוּץ לָאָרֶץ. וְקָא מַשְׁמַע לָן הָכָא שֶׁהַתּוֹסֶפֶת שֶׁאֵינָהּ מִן הָאָרֶץ אֵינָהּ כַּבִּכּוּרִים: