ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה י
הַבִּכּוּרִים. עִקַּר הַבִּכּוּרִים, תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה אוֹ אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר:
תּוֹסֶפֶת הַבִּכּוּרִים. בִּשְׁעַת לְקִיטַת הַבִּכּוּרִים מוֹסִיף עֲלֵיהֶם מִשְּׁאָר תְּאֵנִים אוֹ מִשְּׁאָר עֲנָבִים:
עִטּוּר. הַפֵּרוֹת הַנָּאִים שֶׁמַּקִּיף סְבִיבוֹת הַסַּל לְהִדּוּר מִצְוָה:
מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. מְעַטֵּר הַסַּל שֶׁל בִּכּוּרֵי עֲנָבִים בִּתְאֵנִים, וְשֶׁל בִּכּוּרֵי תְאֵנִים בַּעֲנָבִים, וַאֲפִלּוּ בְּפֵרוֹת שֶׁאֵינָם מִשִּׁבְעַת הַמִּינִים לְדִבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן דִּסְבִירָא לֵיהּ כָּךְ לְעֵיל:
וּפְטוּרִים מִן הַדְּמַאי. אִם לְקָחָן הַכֹּהֵן מֵעַם הָאָרֶץ שֶׁהֵבִיא בִּכּוּרִים: