ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ו
מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. מְסַפְּקָא לֵיהּ לְתַנָּא קַמָּא אִי קָנָה קַרְקַע אִי לֹא, הִלְכָּךְ מֵבִיא מִסָּפֵק וְאֵינוֹ קוֹרֵא מִסָּפֵק. וְדַוְקָא שְׁתֵּי אִילָנוֹת, אֲבָל שְׁלֹשָׁה אִילָנוֹת כֻּלֵּי עַלְמָא מוֹדוּ דְּקָנָה קַרְקַע וּמֵבִיא וְקוֹרֵא, כְּדִתְנַן בְּסוֹף פִּרְקִין:
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְּסָבַר הַקּוֹנֶה שְׁנֵי אִילָנוֹת נַמִּי קָנָה קַרְקַע שֶׁתַּחְתֵּיהֶם וְחוּצָה לָהֶם כִּמְלֹא אוֹרֶה וְסַלּוֹ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵאִיר:
יָבַשׁ הַמַּעְיָן. שֶׁהָאִילָן חַי וְגָדֵל מִמֶּנּוּ:
וְנִקְצַץ הָאִילָן. וְהוּא שֶׁיָּבַשׁ וְנִקְצַץ קֹדֶם שֶׁהִפְרִישׁ בִּכּוּרִים, אֲבָל אִם הִפְרִישׁ קֹדֶם, הוֹאִיל וְנִרְאוּ לִקְרִיאָה וְנִדְחוּ, יֵרָקְבוּ:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. כֵּיוָן שֶׁהַקַּרְקַע קַיָּם לֹא חָיֵשׁ לָאִילָן. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מִן הֶחָג וְעַד חֲנֻכָּה מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. דִּכְתִיב בְּפָרָשַׁת בִּכּוּרִים (דברים כו) וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב, אֵין קְרִיאָה אֶלָּא בִּזְמַן שִׂמְחָה, מֵעֲצֶרֶת וְעַד הֶחָג, שֶׁאָדָם מְלַקֵּט תְּבוּאָתוֹ וּפֵרוֹתָיו וְשָׂמֵחַ בָּהֶם. וּמֵהֶחָג וְאֵילָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁהַרְבֵּה פֵּרוֹת נִלְקָטִים עַד חֲנֻכָּה, מִכָּל מָקוֹם שִׂמְחַת אוֹתָהּ שָׁנָה כְּבָר נִגְמְרָה בֶּחָג, הִלְכָּךְ מֵבִיא וְאֵינוֹ קוֹרֵא. וּמֵחֲנֻכָּה וְאֵילָךְ אֵינוֹ מֵבִיא כְּלָל, דִּכְתִיב (דברים כו) אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ, כָּל זְמַן שֶׁמְּצוּיִין בְּאַרְצְךָ, וְעַד חֲנֻכָּה הֵן מְצוּיִין:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מֵבִיא וְקוֹרֵא. דְלֹא דָרֵישׁ וְשָׂמַחְתָּ בִּזְמַן שִׂמְחָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: