ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ה
לֹא תִנָּשֵׂא לַכְּהֻנָּה. דִּכְתִיב (יחזקאל מד) מִזֶּרַע בֵּית יִשְׂרָאֵל יִקְחוּ לָהֶם נָשִׁים, [וּכְשֶׁאִמָּהּ] מִיִּשְׂרָאֵל קָרֵינָא בָהּ מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, דְּמַשְׁמַע וַאֲפִלּוּ מִקְצַת זֶרַע. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב לְכַתְּחִלָּה, אֲבָל בְּדִיעָבַד אִם נָשָׂא אֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִמֶּנּוּ, וּבָנֶיהָ כְּשֵׁרִים אֲפִלּוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים:
הָאַפּוֹטְרוֹפּוֹס. הַמְּמֻנֶּה עַל הַיְתוֹמִים, בֵּין שֶׁמִּנּוּהוּ בֵּית דִּין בֵּין שֶׁמִּנָּהוּ אֲבִי יְתוֹמִים. אַפּוֹטְרוֹפּוֹס אֲבִי הַקְּטַנִּים, בִּלְשׁוֹן רוֹמִי קוֹרִין לְאָב פאטי"ר וְלִקְטַנִּים פו"ס:
וְהַשָּׁלִיחַ. שֶׁלִּקְּטָן מִתְּחִלָּה לְשָׁלְחָן בְּיַד אַחֵר, אָז מָצֵי לְמִשְׁלְחִינְהוּ, אֲבָל לִקְּטָן לַהֲבִיאָן הוּא עַצְמוֹ לֹא מָצֵי לְמִשְׁלְחִינְהוּ, שֶׁכָּל בִּכּוּרִים שֶׁנִּרְאוּ לִקְרִיאָה אֵינָן נִתָּנִים אֶלָּא בִּקְרִיאָה:
וְהָאִשָּׁה. אֲבָל אִם יֵשׁ לָהּ בַּעַל, בַּעֲלָהּ מֵבִיא וְקוֹרֵא, דִּכְתִיב (דברים כו) אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּלְבֵיתֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאָדָם מֵבִיא בִּכּוּרֵי אִשְׁתּוֹ וְקוֹרֵא:
שֶׁאֵין יְכוֹלִין לוֹמַר אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי. שֶׁלֹּא נִתְחַלְּקָה הָאָרֶץ לַנְּקֵבוֹת. וּכְתִיב (במדבר כו) אִישׁ לְפִי פְקֻדָיו, עַד שֶׁיִּהְיֶה וַדַּאי אִישׁ: