ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה ב
הָאֲרִיסִין. מְקַבְּלִין אֶת הַשָּׂדֶה לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ:
חֲכִירוֹת. מְקַבֵּל אֶת הַשָּׂדֶה בְּדָבָר קָצוּב, כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִים לְשָׁנָה, בֵּין שֶׁהִיא עוֹשָׂה הַרְבֵּה בֵּין שֶׁהִיא עוֹשָׂה מְעַט:
סִקָּרִיקוֹן. הוֹרֵג נְפָשׁוֹת, וְנוֹתֵן לוֹ קַרְקַע כְּדֵי שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ. וּלְשׁוֹן סִקָּרִיקוֹן שָׂא קַרְקַע וַהֲנִיחֵנִי. וְאַף עַל גַּב דְּיָהֵיב לֵיהּ לְפִי שָׁעָה, לֹא מָחִיל לֵיהּ, דְּסָבַר הָאִידְנָא לִשְׁקוֹל וּלְמָחָר תְּבַעְנָא לֵיהּ בְּדִינָא: