ברטנורא על משנה ביכורים· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק א · משנה א
יֵשׁ מְבִיאִין בִּכּוּרִים וְקוֹרִין. מִקְרָא בִּכּוּרִים, מֵאֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי עַד סוֹף הַפָּרָשָׁה:
וְהִבְרִיךְ לְתוֹךְ שֶׁל יָחִיד. שֶׁחָפַר גֻּמָא וְהִטְמִין יִחוּר שֶׁל אִילָן בְּתוֹכָהּ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר, וְהוֹצִיא רֹאשׁ הַיִּחוּר לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵרוֹ אוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְכֵן אִם הַנְּטִיעָה עוֹמֶדֶת בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ אוֹ בִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהוֹצִיא רֹאשׁ הַיִּחוּר בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ, אֵינוֹ מֵבִיא, כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסָמוּךְ, לְפִי שֶׁאֵין כָּל הַגִּדּוּלִים מֵאַדְמָתוֹ:
וְדֶרֶךְ הַיָּחִיד אוֹ דֶרֶךְ הָרַבִּים בָּאֶמְצַע. כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁתֵּי גִנּוֹת מִשְּׁנֵי צִדֵּי הַדְּרָכִים, אֵינוֹ מֵבִיא, שֶׁאֵין כָּל הַגִּדּוּלִים מֵאַדְמָתוֹ:
כָּזֶה מֵבִיא. כֵּיוָן שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹת חָלָל תַּחַת רְשׁוּת הָרַבִּים כְּשֶׁאֵינוֹ מַזִּיק לָרַבִּים כְּלוּם, אַדְמָתְךָ קָרִינַן בֵּיהּ. וּמִכָּל מָקוֹם סָבַר רַבִּי יְהוּדָה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמֵּבִיא אֵינוֹ קוֹרֵא. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: