ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה יב
לְאַנְשֵׁי מִשְׁמָר וּמֵת. קֹדֶם שֶׁהֵבִיא קָרְבָּן. אֵין יוֹרְשֵׁי הַגַּזְלָן יְכוֹלִים לְהוֹצִיא מִיַּד הַכֹּהֲנִים, מֵאַחַר שֶׁזָּכוּ בָּהֶן כְּבָר:
לִיהוֹיָרִיב. הִיא מִשְׁמָרָה רִאשׁוֹנָה שֶׁל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמְרוֹת כְּהֻנָּה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ. וְשֶׁל יְדַעְיָה אַחֲרֶיהָ:
נָתַן. הַגַּזְלָן אֶת הַכֶּסֶף לִיהוֹיָרִיב בְּמִשְׁמַרְתּוֹ, וְאַחַר כָּךְ נָתַן הָאָשָׁם לִידַעְיָה בְּמִשְׁמַרְתּוֹ, יָצָא. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזֵיל, שֶׁהַמֵּבִיא גְּזֵלוֹ עַד שֶׁלֹּא הֵבִיא קָרְבַּן אֲשָׁמוֹ, יָצָא. וְזֶה הַמִּשְׁמָר זָכָה בְּשֶׁלּוֹ, וְזֶה בְּשֶׁלּוֹ. אֲבָל נָתַן אָשָׁם לִיהוֹיָרִיב, שֶׁהֵבִיא אֲשָׁמוֹ תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ הֵבִיא גְּזֵלוֹ וְנָתַן לַמִּשְׁמָר שֶׁלְּאַחֲרָיו, אִם הָאָשָׁם קַיָּם, שֶׁלֹּא הִקְרִיבוּהוּ בְּנֵי יְהוֹיָרִיב, יַקְרִיבֻהוּ בְּנֵי יְדַעְיָה וִיהֵא גְּזֵלוֹ וַאֲשָׁמוֹ לִידַעְיָה. וְאִם אֵין אֲשָׁמוֹ קַיָּם, לֹא יָצָא בָּאָשָׁם שֶׁנָּתַן לִיהוֹיָרִיב, כֵּיוָן שֶׁלֹּא נָתַן גְּזֵלוֹ. וְיַחְזֹר וְיָבִיא אָשָׁם אַחֵר:
נָתַן הַקֶּרֶן. לַכֹּהֲנִים:
אֵין הַחֹמֶשׁ מְעַכֵּב. מִלְּהַקְרִיב אֶת הָאָשָׁם, אִם לֹא נָתַן עֲדַיִן וּלְבַסּוֹף נָתַן: