ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ד
בָּא אַחֵר וְלִבָּה. נָפַח בָּאֵשׁ וְהֶעֱלָה שַׁלְהֶבֶת, כְּמוֹ בְּלַבַּת אֵשׁ (שמות ג). וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי נִבָּה, מִגִּזְרַת נִיב שְׂפָתַיִם (ישעיה נז), כְּשֶׁאָדָם מְדַבֵּר מְנַעֲנֵעַ בִּשְׂפָתָיו וְרוּחַ יוֹצֵא:
אוֹ עָפָר. שֶׁלִּחֲכָה נִירוֹ וְנִתְקַלְקֵל:
אוֹ דֶּרֶךְ הָרַבִּים. שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, כְּדִגְלֵי הַמִּדְבָּר:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַדְּלֵקָה. לְפִי גֹּבַהּ הַדְּלֵקָה וְגֹדֶל שִׁעוּרָהּ. שֶׁכְּשֶׁהָאֵשׁ גְּדוֹלָה קוֹפֶצֶת לְמֵרָחוֹק. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: