ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
וְאִם הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּב. בַּגְּמָרָא מוֹקֵי לַהּ בְּבִקְעָה, שֶׁרְגִילִין כֻּלָּן לַעֲשׂוֹת בְּגֹרֶן אֶחָד, זֶה גְּדִישׁוֹ וְזֶה גְּדִישׁוֹ, וּמְמַנִּין שׁוֹמֵר. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר הַשּׁוֹמֵר עַיֵּל וּגְדֹשׁ, הָוֵי כְּאִלּוּ אָמַר עַיֵּל וְאֶנְטַר לָךְ. אֲבָל בִּשְׁאָר בְּנֵי אָדָם, אֲפִלּוּ הִגְדִּישׁ בִּרְשׁוּת אֵין בַּעַל הַשָּׂדֶה חַיָּב, עַד דִּמְקַבֵּל עָלֶיהָ נְטִירוּתָא: