ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ה
בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וּפְתָחוֹ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד אַחֶרֶת. אַף עַל גַּב דְּאֵין כָּאן צַד רְשׁוּת הָרַבִּים, חַיָּב. וּבִלְבַד אִם הִפְקִיר רְשׁוּתוֹ, אוֹתָהּ שֶׁפִּי הַבּוֹר לְתוֹכָהּ:
אֶחָד הַחוֹפֵר בּוֹר. הוּא עָשׂוּי עָגֹל:
שִׁיחַ. אָרֹךְ וְקָצָר:
מְעָרָה. מְרֻבַּעַת וּמְכֻסָּה בְּקֵרוּי, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ לָהּ פֶּה:
חֲרִיצִין. רְחָבִים וּמְרֻבָּעִים כִּמְעָרָה, אֶלָּא שֶׁאֵינָן מְקֹרִין:
נְעִיצִין. קְצָרִין מִלְּמַטָּה וּרְחָבִים מִלְּמַעְלָה:
מַה בּוֹר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ כְדֵי לְהָמִית עֲשָׂרָה טְפָחִים. דִּסְתָם בּוֹר הוּא גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים: