ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה ד
שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ וְכוּ'. אַיְדֵי דְּבָעֵי לְמִתְנֵי סֵיפָא אָדָם שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ, תָּנָא רֵישָׁא נַמִּי שׁוֹר שֶׁהָיָה מִתְכַּוֵּן לַחֲבֵרוֹ. דַּאֲפִלּוּ הָיָה מִתְכַּוֵּן לָאִשָּׁה, פָּטוּר הַשּׁוֹר מִדְּמֵי וְלָדוֹת, שֶׁאֵין חַיָּב בִּדְמֵי וְלָדוֹת אֶלָּא אָדָם בִּלְבַד:
אִם כֵּן מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת. אִם כֵּן דְּכָךְ שָׁמִין כִּדְקָאָמַרְתְּ, אִשְׁתָּכַח דְּלֹא יָהֵיב לֵיהּ מִידֵי, שֶׁהֲרֵי מִשֶּׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת מַשְׁבַּחַת, שֶׁדָּמֶיהָ פְּחוּתִין לִמָּכֵר קֹדֶם שֶׁתֵּלֵד, שֶׁמְּסֻכֶּנֶת הִיא לָמוּת בְּצַעַר הַלֵּידָה:
הָיְתָה שִׁפְחָה וְנִשְׁתַּחְרְרָה. כְּלוֹמַר הָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת נְשׂוּאָה לְגֵר אוֹ לְעֶבֶד מְשֻׁחְרָר, אוֹ גִּיּוֹרֶת נְשׂוּאָה לְאֶחָד מֵהֶן, וּמֵת הַבַּעַל, פָּטוּר. דְּהַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר שֶׁמֵּת וְאֵין לוֹ יֹרְשִׁים, זָכָה, וְזֶה קוֹדֵם לִזְכּוֹת בְּמַה שֶּׁבְּיָדוֹ. וְהוּא הַדִּין נַמִּי לְיִשְׂרְאֵלִית הַנְּשׂוּאָה לְגֵר וּמֵת הַגֵּר, דְּפָטוּר, דְּהָא דְּמֵי וְלָדוֹת לַבַּעַל. אֶלָּא מִשּׁוּם דִּסְתָם מְשֻׁחְרֶרֶת וְגִיּוֹרֶת נְשׂוּאוֹת לְגֵר וְלִמְשֻׁחְרָר, לְהָכִי נָקַט שִׁפְחָה וְגִיּוֹרֶת: