ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ה
נָגַח נָגַף וְכוּ'. כֻּלָּן תּוֹלְדוֹת קֶרֶן הֵן:
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן. קֶרֶן בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק שֶׁאַתָּה מֵבִיא מִדִּין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, דְּקָאָמַרְתְּ קֶרֶן שֶׁהֶחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר עָלֶיהָ בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק, דַּיּוֹ לִהְיוֹת כְּנִדּוֹן, כְּקֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְלֹא יִהְיֶה חַיָּב בִּרְשׁוּת הַנִּזָּק אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק כְּמוֹ שֶׁהוּא חַיָּב בִּרְשׁוּת הָרַבִּים:
אֲנִי לֹא אָדוּן קֶרֶן מִקֶּרֶן. כִּדְאָמְרָן לְעֵיל, אֶלָּא קֶרֶן מֵרֶגֶל. מְקוֹם שֶׁהֶחְמִיר עָלָיו בְּשֵׁן וָרֶגֶל אֵינוֹ דִּין שֶׁנַּחְמִיר בְּקֶרֶן:
דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין. דְּסוֹף סוֹף אִי לָאו קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים לֹא מַשְׁכַּחַת צַד קַל וָחֹמֶר. וְרַבִּי טַרְפוֹן אַף עַל גַּב דִּבְעָלְמָא אִית לֵיהּ דַּיּוֹ, דְּמִדְּאוֹרַיְתָא הוּא, דִּכְתִיב (במדבר יב) הֲלֹא תִּכָּלֵם שִׁבְעַת יָמִים, קַל וָחֹמֶר לַשְּׁכִינָה אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, אֶלָּא דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן, הִלְכָּךְ תִּסָּגֵר שִׁבְעַת יָמִים וְתוּ לֹא, מִכָּל מָקוֹם הָכָא לֵית לֵיהּ דַּיּוֹ, דִּסְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי טַרְפוֹן דְּכִי אָמְרִינַן דַּיּוֹ הֵיכָא דְּלֹא מִפְרִיךְ קַל וָחֹמֶר, כְּגוֹן הָתָם דְּשִׁבְעַת יָמִים דִּשְׁכִינָה לֹא כְּתִיבֵי, אֲתָא קַל וָחֹמֶר אַיְתֵי אַרְבֵּיסַר, אֲתָא דַּיּוֹ אַפֵּיק שִׁבְעָה, וְאוֹקֵי שִׁבְעָה, אִשְׁתָּכַח דְּאַהֲנֵי קַל וָחֹמֶר לְהָנֵי שִׁבְעָה דְּאוֹקִימְנָא וְלֹא אִפְּרִיךְ לְגַמְרֵי. אֲבָל הָכָא חֲצִי נֶזֶק כְּתִיב בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בַּחֲצַר הַנִּזָּק, וַאֲתָא קַל וָחֹמֶר וְאַיְּתִי חֲצִי נֶזֶק אַחֲרִינָא וְנַעֲשָׂה נֶזֶק שָׁלֵם, אִי דָּרְשַׁת דַּיּוֹ וְתוֹקְמֵיהּ אַחֲצִי נֶזֶק כִּדְמֵעִקָּרָא, אִפְרִיךְ לֵיהּ קַל וָחֹמֶר וְלֹא אַהֲנֵי וְלֹא מִידֵי. וְרַבָּנָן סָבְרֵי דַּאֲפִלּוּ הֵיכָא דְּמִפְרִיךְ קַל וָחֹמֶר אָמְרִינַן דַּיּוֹ. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים: