ברטנורא על משנה בבא קמא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
מִשֶּׁיַּחֲזֹר בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים. שֶׁרוֹאֶה שְׁוָרִים וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ, חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ:
שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. וַאֲפִלּוּ בְּיוֹם אֶחָד. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי [מֵאִיר]. דְּלֹא הָוֵי מוּעָד עַד שֶׁיָּעִידוּ בּוֹ שְׁלֹשָׁה יָמִים:
מְמַשְׁמְשִׁים בּוֹ. מוֹשְׁכִים אוֹתוֹ וּמְשַׂחֲקִים בּוֹ וְאֵינוֹ נוֹגֵחַ. וּבְהָא הֲלָכָה [כְּרַבִּי מֵאִיר], שֶׁאֵין שׁוֹר מוּעָד חוֹזֵר לְתַמּוּתוֹ עַד שֶׁיְּהוּ תִּינוֹקוֹת מְשַׂחֲקִים בּוֹ: