ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה ו
שְׁתֵּי גִנּוֹת. שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ. הָאַחַת קַרְקָעִיתָהּ גָּבוֹהַּ, וְשֶׁאֶצְלָהּ קַרְקָעִיתָהּ נָמוּךְ:
וְהַיָּרָק בֵּינְתַּיִם. בִּזְקִיפַת הַגֹּבַהּ, שֶׁזּוֹ גָּבוֹהַּ מִזּוֹ:
שֶׁל עֶלְיוֹן. שֶׁהֲרֵי עֲפָרוֹ הוּא וּמִשֶּׁלּוֹ הוּא יוֹנֵק:
שֶׁל תַּחְתּוֹן. שֶׁעַל אֲוִירוֹ הִיא מֻנַּחַת:
מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לִמְחוֹת. שֶׁלֹּא יְהֵא יֶרֶק זֶה כָאן. עֶלְיוֹן לִטֹּל עֲפָרוֹ, וְתַחְתּוֹן לַמַּלְאוֹת גִּנָּתוֹ:
רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חָי. מִמְּקוֹם שֶׁהוּא יוֹנֵק וְגָדֵל. וְלוֹ יִנָּתֵן:
כָּל שֶׁעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטֹּל הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. כִּדְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר. הוֹאִיל וּמֵעֲפָרוֹ הוּא חַי:
וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. דְּעֶלְיוֹן גּוּפֵיהּ אַפְקוֹרֵי מַפְקִיר לֵיהּ לְגַבֵּי דְּתַחְתּוֹן. שֶׁגְּנַאי הוּא לוֹ לִטֹּל רְשׁוּת לִכָּנֵס לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּלְלָקְחוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
סוף הספר