אור ברסלב

ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק י

פרק ט

משנה א

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם. הַבַּיִת שֶׁל אֶחָד, וַעֲלִיָּה שֶׁל אַחֵר:

שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים. לְפִי שֶׁאֵין נִכָּר אֵילוּ אֲבָנִים שֶׁל עֶלְיוֹן וְאֵילוּ אֲבָנִים שֶׁל תַּחְתּוֹן:

וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. שֶׁאִם נֶחְבַּט הַבַּיִת מִיְּסוֹדוֹ וְנָפַל תַּחְתָּיו, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַתַּחְתּוֹנוֹת נִשְׁבְּרוּ. וְאִם עֶלְיוֹנוֹ שֶׁל כֹּתֶל נָפַל לְהַלָּן מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, הָעֶלְיוֹנוֹת נִשְׁבְּרוּ, שֶׁנָּפְלוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, שֶׁנָּפְלוּ מִמָּקוֹם נָמוּךְ. וְרֵישָׁא דְּתָנָא שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים, מַיְרֵי שֶׁנָּפַל הַכֹּתֶל בַּלַּיְלָה וּפִנּוּ אֶת הָאֲבָנִים מִיָּד, וְלֵיכָּא לְמֵיקָם אִי בַּחֲבָסָה נָפַל וְתַתָּאָה אִתְּבוּר, אִי בַּחֲבָטָה נָפַל וְעִלִּיתָא אִתְּבוּר:

מִקְצָת אֲבָנָיו. וְהֵן שְׁלֵמוֹת:

נוֹטְלָן. וּכְגוֹן שֶׁהַלָּה טוֹעֵן בִּקְצָת מֵהֶן שֶׁהוּא אֱמֶת, וּבִקְצָת אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹדֶה בְמִקְצָת הֲוָה לֵיהּ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וְכָל הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר עַל כֻּלָּן אֵינִי יוֹדֵעַ, יִשָּׁבַע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְחוֹלֵק עִם חֲבֵרוֹ בְּשָׁוֶה:

משנה ב

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה. הַמַּשְׂכִּיר לַחֲבֵרוֹ עֲלִיָּה שֶׁעַל גַּבֵּי בֵּיתוֹ וְאָמַר לוֹ עֲלִיָּה זוֹ שֶׁעַל גַּבֵּי בַּיִת זֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לְךָ, וְנִפְחֲתָה הָעֲלִיָּה אַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים, דְּהַשְׁתָּא אִם בָּא זֶה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּעֲלִיָּה צָרִיךְ שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ חֶצְיוֹ לְמַעְלָה וְחֶצְיוֹ לְמַטָּה:

וְאֵין בַּעַל הַבַּיִת רוֹצֶה לְתַקֵּן. הָעֲלִיָּה:

הֲרֵי בַעַל הָעֲלִיָּה יוֹרֵד וְדָר לְמַטָּה. לְגַמְרֵי. דְּהָא שִׁעְבֵּד בֵּיתָא לָעֲלִיָּה. וְלֹא כָּפִינַן לֵיהּ לָדוּר חֶצְיוֹ לְמַעְלָה וְחֶצְיוֹ לְמַטָּה:

מַעֲזִיבָה. טִיחַ שֶׁל טִיט שֶׁנּוֹתְנִים עַל הַתִּקְרָה. רַבִּי יוֹסֵי סָבַר מַעֲזִיבָה אַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת הִיא, וְאַשְׁווֹיֵי גֻּמּוֹת עַל הָעֶלְיוֹן לְאַשְׁווֹיֵי. וְרַבָּנָן סָבְרֵי מַעֲזִיבָה אַחְזוֹקֵי תִּקְרָה הִיא, וְאַחְזוֹקֵי תִּקְרָה תַּחְתּוֹן בָּעֵי לְאַחְזוֹקֵי. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

משנה ג

הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם. בַּיִת שֶׁל זֶה וַעֲלִיָּה שֶׁל זֶה:

אָמַר בַּעַל עֲלִיָּה לְבַעַל הַבַּיִת לִבְנוֹת. הַחוֹמָה וְהַתִּקְרָה הַתַּחְתּוֹנָה הַמּוּטָלִין עָלָיו לִבְנוֹת:

בּוֹנֶה אֶת הַבַּיִת. וְתִקְרָה הַתַּחְתּוֹנָה שֶׁעָלָיו, וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ יְצִיאוֹתָיו, וְאַחַר כָּךְ יוֹצֵא מִמֶּנּוּ וּבוֹנֵה עֲלִיָּתוֹ:

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אַף זֶה דָּר בְּתוֹךְ שָׁל חֲבֵרוֹ. אִם כֵּן הוּא, בַּעַל הָעֲלִיָּה זוֹ כְּשֶׁזֶּה מַחֲזִיר לוֹ יְצִיאוֹתָיו נִמְצָא שֶׁדָּר כָּל הַיָּמִים הַלָּלוּ בְּתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאַף עַל פִּי שֶׁזֶּה אֵינוֹ חָסֵר דְּהָא בְּלָאו הָכִי לֹא הָוֵי בָּנֵי לָהּ, מִכָּל מָקוֹם זֶה נֶהֱנֶה, שֶׁאִלּוּלֵי בַּיִת זֶה לֹא הָיָה לוֹ מָקוֹם לָדוּר שָׁם. וְקָסָבַר זֶה נֶהֱנֶה וְזֶה אֵינוֹ חָסֵר, חַיָּב:

אֶלָּא בּוֹנֶה אֶת הַכֹּל, וּמְקָרֶה אֶת הָעֲלִיָּה. לְמַעְלָה וְכָל הַצָּרִיךְ לָהּ:

וְיוֹשֵׁב בַּבַּיִת. הַתַּחְתּוֹן, דַּהֲוֵי לֵיהּ זֶה לֹא נֶהֱנֶה, שֶׁהֲרֵי עֲלִיָּתוֹ מוּכֶנֶת לוֹ לָדוּר בָּהּ, וְזֶה לֹא חָסֵר, דְּהָא לָא הֲוָה בָּנֵי לַהּ וְלָא חַזְיָא לֵיהּ:

משנה ד

בֵּית הַבַּד. בַּיִת לַעֲצֹר זֵיתִים:

וְגִנָּה אַחַת עַל גַּבָּיו. וּבֵית הַבַּד שֶׁל אֶחָד וְגִנָּה שֶׁל אַחֵר:

וְנִפְחַת. בְּאַרְבָּעָה טְפָחִים עַל אַרְבָּעָה טְפָחִים וְאֵינוֹ רָאוּי לִזְרֹעַ כְּבַתְּחִלָּה:

כִּפִּין. תִּקְרָה עֲשׂוּיָה בְּעִגּוּל כְּמִין קֶשֶׁת, וְעָלֶיהָ יִתֵּן בַּעַל הַגִּנָּה עָפָר וְיִזְרַע:

פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם. דְּמַאי הֲוָה לֵיהּ לְמֶעְבַּד, אָנוּס הוּא:

נָתְנוּ לוֹ זְמַן. בֵּית דִּין, שְׁלֹשִׁים יוֹם לִסְתֹּר וְלָקֹץ:

משנה ה

וְנָפַל. לְתוֹךְ גִּנַּת חֲבֵרוֹ:

הִגִּיעוּךָ. זְכֵה בָהֶן וּפַנֵּה אוֹתָן לְעַצְמְךָ:

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אִם אֵין זֶה רוֹצֶה אֵין קוֹנֶה אוֹתָן, וְחַיָּב הַלָּה לְפַנּוֹתָן:

בְּתֶבֶן וּבְקַשׁ. לִלְקֹט לוֹ מִשֶּׁלּוֹ אוֹ מִשֶּׁל הֶפְקֵר:

אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אַף עַל גַּב דִּבְכָל דּוּכְתָּא אִית לָן שָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף, גַּבֵּי שָׂכִיר אֵינוֹ כֵן, דְּלֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר כְּתִיב, אַמַּאי דְּאַתְנֵי בַּהֲדֵיהּ מַשְׁמַע:

הַמּוֹצִיא מוֹצִיא וְהַמְזַבֵּל מְזַבֵּל. כְּשֶׁזֶּה מוֹצִיאוֹ מִן הָרֶפֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים יְהֵא מוּכָן הַנּוֹשְׂאוֹ לְזַבֵּל, וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהַשְׁהוֹתוֹ שָׁם:

גוֹבְלִין טִיט. לָתֵת מִיָּד בַּבִּנְיָן:

וְהַבּוֹנֶה בוֹנֶה. מְקַבְּלָן מִיַּד הַמֵּבִיא וּבוֹנֶה:

מְתַקֵּן. מְזַמֵּן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְאֵינוֹ חַיָּב בִּנְזָקִין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

משנה ו

שְׁתֵּי גִנּוֹת. שֶׁל שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם סְמוּכוֹת זוֹ לָזוֹ. הָאַחַת קַרְקָעִיתָהּ גָּבוֹהַּ, וְשֶׁאֶצְלָהּ קַרְקָעִיתָהּ נָמוּךְ:

וְהַיָּרָק בֵּינְתַּיִם. בִּזְקִיפַת הַגֹּבַהּ, שֶׁזּוֹ גָּבוֹהַּ מִזּוֹ:

שֶׁל עֶלְיוֹן. שֶׁהֲרֵי עֲפָרוֹ הוּא וּמִשֶּׁלּוֹ הוּא יוֹנֵק:

שֶׁל תַּחְתּוֹן. שֶׁעַל אֲוִירוֹ הִיא מֻנַּחַת:

מֵאַחַר שֶׁשְּׁנֵיהֶם יְכוֹלִים לִמְחוֹת. שֶׁלֹּא יְהֵא יֶרֶק זֶה כָאן. עֶלְיוֹן לִטֹּל עֲפָרוֹ, וְתַחְתּוֹן לַמַּלְאוֹת גִּנָּתוֹ:

רוֹאִין מֵהֵיכָן יָרָק זֶה חָי. מִמְּקוֹם שֶׁהוּא יוֹנֵק וְגָדֵל. וְלוֹ יִנָּתֵן:

כָּל שֶׁעֶלְיוֹן יָכוֹל לִפְשֹׁט יָדוֹ וְלִטֹּל הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. כִּדְקָאָמַר רַבִּי מֵאִיר. הוֹאִיל וּמֵעֲפָרוֹ הוּא חַי:

וְהַשְּׁאָר שֶׁל תַּחְתּוֹן. דְּעֶלְיוֹן גּוּפֵיהּ אַפְקוֹרֵי מַפְקִיר לֵיהּ לְגַבֵּי דְּתַחְתּוֹן. שֶׁגְּנַאי הוּא לוֹ לִטֹּל רְשׁוּת לִכָּנֵס לְתוֹךְ שֶׁל חֲבֵרוֹ וּלְלָקְחוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:

סוף הספר

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה