אור ברסלב

ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק ט

פרק ח

משנה א

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה. בַּאֲרִיסוּת, לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. אוֹ בַּחֲכִירוּת, כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה:

לַחֲרֹשׁ אַחֲרָיו. אַחַר הַקְּצִירָה אוֹ הָעֲקִירָה, כְּדֵי לַהֲפֹךְ שָׁרָשִׁים שֶׁל עֲשָׂבִים רָעִים שֶׁבָּהּ וְיָמוּתוּ:

וּבַקָּנִים. הַמַּעֲמִידִים אֶת הַגְּפָנִים:

וּשְׁנֵיהֶם מְסַפְּקִים אֶת הַקָּנִים. מַה טַּעַם אָמַר, מַה טַּעַם חוֹלְקִים בַּקָּנִים, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְסַפְּקִים אֶת הַקָּנִים הַחֲדָשִׁים בְּכָל שָׁנָה:

משנה ב

בֵּית הַשְּׁלָחִין. קַרְקַע יְבֵשָׁה שֶׁאֵין דַּי לָהּ מֵי גְּשָׁמִים:

אוֹ בֵית הָאִילָן. וּבִשְׁבִיל הָאִילָן הִיא חֲבִיבָה עַל הָאָרִיס, שֶׁנּוֹטֵל חֵלֶק בַּפֵּרוֹת בְּלֹא טֹרַח:

יָבַשׁ הַמַּעְיָן. שֶׁבָּהּ. שֶׁמִּמֶּנּוּ מַשְׁקִין אוֹתָהּ:

מִן חֲכוֹרוֹ. אִם קִבְּלָהּ בַּחֲכִירוּת כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין לְשָׁנָה. דְּמֵעִקָּרָא לֹא גָלֵי דַּעְתֵּיהּ דְּמִשּׁוּם מַעְיָן אוֹ אִילָן טְפֵי לָהּ בַּחֲכִירוֹתֶיהָ:

חֲכֹר לִי בֵית הַשְּׁלָחִין זוֹ. גָּלֵי דַּעְתֵּיהּ דְּבִשְׁבִיל שֶׁהִיא בֵּית הַשְּׁלָחִין טְפֵי לָהּ וְחָכְרָה מִמֶּנּוּ:

משנה ג

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ:

וְהוֹבִירָהּ. שֶׁלֹּא חָרַשׁ בָּהּ וְלֹא זְרָעָהּ:

אִם אוֹבִיר. אֶעֱשֶׂנָהּ בּוּרָה:

וְלֹא אַעֲבֵיד. וְלֹא אֶעֱשֶׂה בָּהּ פְּעֻלָּה הָרְאוּיָה לָהּ:

אֲשַׁלֵּם בְּמֵיטְבָא. כְּפִי מַה שֶּׁהָיְתָה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת אִם הָיְתָה חֲרוּשָׁה וּזְרוּעָה כָּרָאוּי:

משנה ד

וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ. לְנַקּוֹת הַתְּבוּאָה מֵעֲשָׂבִים רָעִים, שֶׁמַּתִּישִׁים כֹּחַ הַקַּרְקַע וּמְעַכְּבִין הַתְּבוּאָה מִלַּעֲלוֹת:

מָה אִכְפַּת לְךָ. אִם יֶחֱסַר חֶלְקִי שֶׁהָעֲשָׂבִים מַכְחִישִׁין הַשִּׁבֳּלִים, אֶתֵּן לְךָ חֲכִירוּת כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין שֶׁפָּסַקְתִּי עִמְּךָ:

משנה ה

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ כְּאָרִיס:

וְלֹא עָשְׂתָה. תְּבוּאָה אֶלָּא מְעָט. וּבָא לוֹ הָאָרִיס לִמְנוֹעַ מִלְּהִתְעַסֵּק בָּהּ עוֹד, שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי טִרְחוֹ:

אִם יֶשׁ בָּהּ כְּדֵי. לַעֲשׂוֹת מִתְּבוּאָתָהּ כְּרִי, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ כְּדֵי לְכַסּוֹת הָרַחַת שֶׁזּוֹרִים בָּהּ הַתְּבוּאָה, וְהוּא קָרוֹב לִסְאָתַיִם, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ בְּעַל כָּרְחוֹ:

מַה קִּצְבָּה בַכְּרִי. אֵין קִצְבָה זוֹ רְאוּיָה שֶׁתִּהְיֶה שָׂדֶה גְדוֹלָה בְּשִׁעוּר כְּרִי וְשָׂדֶה קְטַנָּה בְּשִׁעוּר כְּרִי. וְאֵינָהּ דּוֹמָה טִפּוּלָהּ שֶׁל שָׂדֶה גְדוֹלָה לְטִפּוּלָהּ שֶׁל שָׂדֶה קְטַנָּה:

אֶלָּא אִם יֶשׁ בּוֹ כְּדֵי נְפִילָה. כְּלוֹמַר כְּשִׁעוּר מַה שֶּׁזָּרַע בָּהּ, חַיָּב לְטַפֵּל בָּהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:

משנה ו

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה. בַּחֲכִירוּת כָּךְ וְכָךְ כּוֹרִין:

מַכַּת מְדִינָה. שֶׁאָכַל חָגָב, אוֹ נִשְׁתַּדְּפוּ רֹב שָׂדוֹת שֶׁל אוֹתָהּ מְדִינָה אוֹ אוֹתָהּ בִּקְעָה:

אֵינוֹ מְנַכֶּה. דְּאָמַר לוֹ מַזָּלְךָ גָּרַם:

בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ. אֲפִלּוּ הִיא מַכַּת מְדִינָה אֵינוֹ מְנַכֶּה. שֶׁעַל הַמָּעוֹת לֹא נִגְזְרָה גְּזֵרָה:

משנה ז

וְלָקְתָה. שֶׁהָיוּ הַחִטִּים שְׁדוּפוֹת:

נוֹתֵן לוֹ. עֲשָׂרָה כּוֹרִים שֶׁפָּסַק עִמּוֹ מֵחִטִּים שְׁדוּפוֹת הַלָּלוּ. וְלֹא מָצֵי הִיאַךְ לְמֵימַר לֵיהּ חִטִּים יָפוֹת קָא בָּעִינָא מִנָּךָ:

משנה ח

הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵרוֹ לְזָרְעָהּ שְׂעֹרִים. בַּחֲכִירוּת כָּךְ וְכָךְ שְׂעֹרִים אוֹ חִטִּים אוֹ מָעוֹת:

לֹא יִזְרָעֶנָּה חִטִּים. שֶׁהַחִטִּים מַכְחִישׁוֹת הַקַּרְקַע [יוֹתֵר] מִן הַשְּׂעֹרִים:

רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹסֵר. שֶׁקָּשֶׁה לַקַּרְקַע כְּשֶׁזּוֹרְעִים אוֹתָהּ שָׁנָה מִמִּין זֶה וְשָׁנָה מִמִּין אַחֵר. וּלְעִנְיָן פְּסַק הֲלָכָה הַכֹּל לְפִי הַקַּרְקַע וּלְפִי הַמָּקוֹם. אִם הִתְנָה עִמּוֹ בַּדָּבָר שֶׁמַּכְחִישׁ הַקַּרְקַע מְעַט אֵינוֹ יָכוֹל לְשַׁנּוֹת וְלִזְרֹעַ דָּבָר שֶׁמַּכְחִישׁ הַרְבֵּה. וְאִפְּכָא שָׁרֵי:

משנה ט

לְשָׁנִים מֻעָטוֹת. פָּחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים:

לֹא יִזְרָעֶנָּה פִשְׁתָּן. שֶׁזֶּרַע פִּשְׁתָּן מַכְחִישׁ בָּאָרֶץ הַרְבֵּה וְשָׁרָשָׁיו נִשְׁאָרִים בַּקַּרְקַע עַד שֶׁבַע שָׁנִים:

וְאֵין לוֹ בְקוֹרַת שִׁקְמָה. עֵץ תְּאֵנָה שֶׁל יַעַר הוּא, וְקוֹצְצִים עֲנָפָיו לְקוֹרוֹת הַבִּנְיָן, וְהֵם חוֹזְרִים וּגְדֵלִים, וּפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים אֵינָן נַעֲשׂוֹת קוֹרוֹת. הִלְכָּךְ קִבְּלָהּ לְפָחוֹת מִשֶּׁבַע שָׁנִים לֹא יָקוּץ קוֹרוֹת שֶׁבָּהּ, דְּלָאו אַדַּעְתָּא דְּקוֹרוֹת נָחִית, דִּבְשָׁנִים מֻעָטוֹת אֵינָם חוֹזְרִים לְקוֹרוֹת. אֲבָל קִבְּלָהּ לְשֶׁבַע שָׁנִים, שָׁנָה רִאשׁוֹנָה זוֹרְעָהּ פִּשְׁתָּן וְקוֹצֵץ שִׁקְמָה שֶׁבָּהּ:

משנה יא

שְׂכִיר יוֹם גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה. שֶׁלְּאַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט) לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר. וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁבִּשְׂכִיר לַיְלָה מְדַבֵּר, שֶׁהֲרֵי אֵין שְׂכִירוּת מִשְׁתַּלֶּמֶת אֶלָּא בְּסוֹפָהּ, דִּכְתִיב (שם כה) כִּשְׂכִיר שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְדָרְשִׁינַן מִנַּהּ [בָּבָא מְצִיעָא סה.] שְׂכִירוּת שֶׁל שָׁנָה זוֹ מִשְׁתַּלֶּמֶת בִּתְחִלַּת שָׁנָה אַחֶרֶת. אַלְמָא לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד לֵיהּ לִשְׂכִיר יוֹם עַד שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְכִי כְּתִיב לֹא תָבֹא, עַל כָּרְחֲךָ בִּשְׂכִיר לַיְלָה תּוֹקְמֵיהּ, שֶׁנִּשְׁתַּעְבֵּד לוֹ לַבֹּקֶר מִשֶּׁכָּלְתָה שְׂכִירוּתוֹ. וְכֵן לֹא תָלִין נַמִּי לֹא תוֹקְמֵיהּ בִּשְׂכִיר לַיְלָה, דְּהָא לֹא מִשְׁתַּעְבֵּד לֵיהּ עַד הַבֹּקֶר:

שְׂכִיר שָׁעוֹת גּוֹבֶה כָל הַיּוֹם וְכָל הַלַּיְלָה. הָכִי קָאָמַר, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּיוֹם גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם, שְׂכִיר שָׁעוֹת דְּלַיְלָה גּוֹבֶה כָּל הַלַּיְלָה:

שְׂכִיר שָׁבוּעַ. שְׁמִיטָה:

יָצָא בַיּוֹם. שֶׁכָּלְתָה שְׂכִירוּתוֹ לַבֹּקֶר אוֹ בַּיּוֹם, גּוֹבֶה כָּל הַיּוֹם. וְכֵיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה עוֹבֵר עָלָיו:

יָצָא בַלַּיְלָה. שֶׁכָּלְתָה שְׂכִירוּתוֹ בַּלַּיְלָה:

גּוֹבֶה כָל הַלַּיְלָה וְכָל הַיּוֹם. דְּכֵיוָן דְּמָשְׁכָה פְּעֻלָּתוֹ מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ הָוֵי לֵיהּ שְׂכִיר לַיְלָה, וְאֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו בַּבֹּקֶר עַד לְמָחֳרָת בִּשְׁקִיעַת הַחַמָּה:

משנה יב

אֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים. דִּכְתִיב לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ, כָּל שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אִתְּךָ, וַאֲפִלּוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים:

לֹא תְבָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. דִּכְתִיב אִתְּךָ, לְדַעְתְּךָ וְלֹא לְדַעְתּוֹ:

הִמְחָהוּ. נִתְּקוֹ מֵאֶצְלוֹ וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וְאָמַר לוֹ תֵּן לְפוֹעֵל זֶה בְּדִינָר פֵּרוֹת וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם, אוֹ אָמַר לְשֻׁלְחָנִי תֵּן לוֹ בְּדִינָר מָעוֹת:

אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. דִּכְתִיב אִתְּךָ, וְלֹא שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי:

שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. מִשּׁוּם דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו וְלִפְעָמִים סָבוּר שֶׁנָּתַן וְהוּא לֹא נָתַן, שָׁקְלוּהָ לִשְׁבוּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת וְשַׁדְיוּהָ אַשָּׂכִיר:

שֶׁלֹּא בִזְמַנּוֹ. אַף עַל גַּב דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו, כִּי מְטָא זְמַן חִיּוּבֵיהּ רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְכַּר, וְלֹא חֲשִׁיד בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל בַּל תָּלִין:

גֵּר תּוֹשָׁב. שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לֹא תָלִין, דִּכְתִיב בְּרֵישָׁא דִּקְרָא רֵעֲךָ, רֵעֲךָ וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב:

משנה יג

הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ. וְהִגִּיעַ זְמַן וְלֹא פְרָעוֹ:

לֹא יְמַשְׁכְּנֶנּוּ. לִקַּח מִמֶּנּוּ מַשְׁכּוֹן בְּעַל כָּרְחוֹ, וַאֲפִלּוּ בַּשּׁוּק, אֶלָּא עַל יְדֵי שְׁלִיחַ בֵּית דִּין, שֶׁיִּקַּח מִמֶּנּוּ בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין:

וְלֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ. אֲפִלּוּ שְׁלִיחַ בֵּית דִּין לֹא יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ. וְכָל שֶׁכֵּן בַּעַל חוֹב עַצְמוֹ:

הָיָה לוֹ שְׁנֵי כֵלִים. וְחוֹבוֹ כְּנֶגֶד שְׁנֵיהֶם וּמִשְׁכְּנוֹ בִּשְׁנֵיהֶם:

נוֹטֵל אֶחָד וּמַחֲזִיר אֶחָד. בְּשָׁעָה שֶׁהוּא צָרִיךְ לָזֶה, יַחֲזִירֶנּוּ וִיעַכֵּב הַשֵּׁנִי אֶצְלוֹ, כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל, מַחֲזִיר אֶת הַכַּר בַּלַּיְלָה וְאֶת הַמַּחֲרֵשָׁה בַיּוֹם:

מֵת. הַלֹּוֶה. אֵין מֵשִׁיב הָעֲבוֹט לַיּוֹרְשִׁים, שֶׁאֵין כָּאן מִצְוַת הֲשָׁבַת הָעֲבוֹט, דְּהָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת הָעֲבוֹט כְּתִיב (דברים כד), לוֹ וְלֹא לַיּוֹרֵשׁ:

עַד שְׁלֹשִׁים יוֹם. זְמַן בֵּית דִּין. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל:

בֵּין שֶׁהִיא עֲנִיָּה בֵּין שֶׁהִיא עֲשִׁירָה וְכוּ'. מִשּׁוּם דְּאִיכָּא לְמַאן דְּאָמַר, עֲנִיָּה הוּא דְּאֵין מְמַשְׁכְּנִין, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁאַתָּה צָרִיךְ לְהַחֲזִיר לָהּ וְהִיא נִכְנֶסֶת וְיוֹצֵאת אֶצְלְךָ, אַתָּה מַשִּׂיאָהּ שֵׁם רָע בִּשְׁכֵנוֹתֶיהָ, אֲבָל עֲשִׁירָה דְּלֵיכָּא לְמֵימַר הָכִי, אֵימָא מְמַשְׁכְּנִין, קָמַשְׁמַע לָן הַאי תַּנָּא דְּלֹא, דִּכְתִיב וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה, אֶחָד עֲנִיָּה וְאֶחָד עֲשִׁירָה בְּמַשְׁמָע:

מִשּׁוּם שְׁנֵי כֵלִים. הָעֶלְיוֹנָה רֶכֶב. וְהַתַּחְתּוֹנָה רֵחַיִם:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה בבא מציעא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה