ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק י · משנה א
הַבַּיִת וְהָעֲלִיָּה שֶׁל שְׁנַיִם. הַבַּיִת שֶׁל אֶחָד, וַעֲלִיָּה שֶׁל אַחֵר:
שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים. לְפִי שֶׁאֵין נִכָּר אֵילוּ אֲבָנִים שֶׁל עֶלְיוֹן וְאֵילוּ אֲבָנִים שֶׁל תַּחְתּוֹן:
וְרוֹאִים אֵילוּ אֲבָנִים הָרְאוּיוֹת לְהִשְׁתַּבֵּר. שֶׁאִם נֶחְבַּט הַבַּיִת מִיְּסוֹדוֹ וְנָפַל תַּחְתָּיו, יֵשׁ לָדַעַת שֶׁהַתַּחְתּוֹנוֹת נִשְׁבְּרוּ. וְאִם עֶלְיוֹנוֹ שֶׁל כֹּתֶל נָפַל לְהַלָּן מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, הָעֶלְיוֹנוֹת נִשְׁבְּרוּ, שֶׁנָּפְלוּ מִמָּקוֹם גָּבוֹהַּ, וְהַתַּחְתּוֹנוֹת שְׁלֵמוֹת, שֶׁנָּפְלוּ מִמָּקוֹם נָמוּךְ. וְרֵישָׁא דְּתָנָא שְׁנֵיהֶם חוֹלְקִים, מַיְרֵי שֶׁנָּפַל הַכֹּתֶל בַּלַּיְלָה וּפִנּוּ אֶת הָאֲבָנִים מִיָּד, וְלֵיכָּא לְמֵיקָם אִי בַּחֲבָסָה נָפַל וְתַתָּאָה אִתְּבוּר, אִי בַּחֲבָטָה נָפַל וְעִלִּיתָא אִתְּבוּר:
מִקְצָת אֲבָנָיו. וְהֵן שְׁלֵמוֹת:
נוֹטְלָן. וּכְגוֹן שֶׁהַלָּה טוֹעֵן בִּקְצָת מֵהֶן שֶׁהוּא אֱמֶת, וּבִקְצָת אוֹמֵר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ, שֶׁכֵּיוָן שֶׁהוּא מוֹדֶה בְמִקְצָת הֲוָה לֵיהּ מְחֻיָּב שְׁבוּעָה דְאוֹרַיְתָא וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע, וְכָל הַמְּחֻיָּב שְׁבוּעָה וְאֵינוֹ יָכוֹל לִשָּׁבַע מְשַׁלֵּם. אֲבָל אִם אָמַר עַל כֻּלָּן אֵינִי יוֹדֵעַ, יִשָּׁבַע שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ וְחוֹלֵק עִם חֲבֵרוֹ בְּשָׁוֶה: