ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ט · משנה יב
אֶחָד שְׂכַר בְּהֵמָה וְאֶחָד שְׂכַר כֵּלִים. דִּכְתִיב לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ, כָּל שֶׁפְּעֻלָּתוֹ אִתְּךָ, וַאֲפִלּוּ בְּהֵמָה וְכֵלִים:
לֹא תְבָעוֹ אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. דִּכְתִיב אִתְּךָ, לְדַעְתְּךָ וְלֹא לְדַעְתּוֹ:
הִמְחָהוּ. נִתְּקוֹ מֵאֶצְלוֹ וְהֶעֱמִידוֹ אֵצֶל חֶנְוָנִי וְאָמַר לוֹ תֵּן לְפוֹעֵל זֶה בְּדִינָר פֵּרוֹת וַאֲנִי אֲשַׁלֵּם, אוֹ אָמַר לְשֻׁלְחָנִי תֵּן לוֹ בְּדִינָר מָעוֹת:
אֵינוֹ עוֹבֵר עָלָיו. דִּכְתִיב אִתְּךָ, וְלֹא שֶׁהִמְחָהוּ אֵצֶל חֶנְוָנִי:
שָׂכִיר בִּזְמַנּוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. מִשּׁוּם דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו וְלִפְעָמִים סָבוּר שֶׁנָּתַן וְהוּא לֹא נָתַן, שָׁקְלוּהָ לִשְׁבוּעָה מִבַּעַל הַבַּיִת וְשַׁדְיוּהָ אַשָּׂכִיר:
שֶׁלֹּא בִזְמַנּוֹ. אַף עַל גַּב דְּבַעַל הַבַּיִת טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו, כִּי מְטָא זְמַן חִיּוּבֵיהּ רָמֵי אַנַּפְשֵׁיהּ וּמִדְכַּר, וְלֹא חֲשִׁיד בַּעַל הַבַּיִת שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל בַּל תָּלִין:
גֵּר תּוֹשָׁב. שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת. אֵין בּוֹ מִשּׁוּם לֹא תָלִין, דִּכְתִיב בְּרֵישָׁא דִּקְרָא רֵעֲךָ, רֵעֲךָ וְלֹא גֵּר תּוֹשָׁב: