ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
הִלְוָהוּ. מָעוֹת:
עַל הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹמֵר שָׂכָר. בֵּין הִלְוָהוּ וְאַחַר כָּךְ מִשְׁכְּנוֹ, בֵּין מִשְׁכְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ הִלְוָהוּ. וּמַאי שָׂכָר, שְׂכַר מִצְוָה:
הִלְוָהוּ מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם. דְּלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה שְׂכַר מִצְוָה לְעִנְיָן דִּינָא:
הִלְוָהוּ פֵּרוֹת שׁוֹמֵר שָׂכָר. דְּדֶרֶךְ פֵּרוֹת לְהַרְקִיב. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מֻתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר. לַאֲחֵרִים:
מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי. שֶׁבְּיָדוֹ:
לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו. שָׂכָר:
וְהוֹלֵךְ. תָּמִיד וּפוֹחֵת מִן הַחוֹב. וְדַוְקָא בְּמַשְׁכּוֹן דְּנָפִישׁ אַגְרֵיהּ וְזוּטָר פַּחְתֵּיהּ, כְּגוֹן מָרָא וְקַרְדֹּם וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן. וְכֵן הֲלָכָה: