ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
כָּל הָאֻמָּנִין. קַבְּלָנִים שֶׁמְּקַבְּלִים עֲלֵיהֶם לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּבָתֵּיהֶם:
שׁוֹמְרֵי שָׂכָר. לְהִתְחַיֵּב בִּגְנֵבָה וַאֲבֵדָה. דִּבְהַהִיא הֲנָאָה דְּתָפַס לֵיהּ אַאַגְרָא הָוֵי עֲלֵיהּ שׁוֹמֵר שָׂכָר:
וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ טֹל אֶת שֶׁלְּךָ. שֶׁכְּבָר גְּמַרְתִּיו וְאֵינִי מְעַכְּבוֹ לְתָפְסוֹ עַל שְׂכָרִי, וּמֵאַחַר שֶׁתּוֹלִיכֶנּוּ תָּבִיא מָעוֹת, הֲרֵי הוּא מִשָּׁם וָאֵילָךְ שׁוֹמֵר חִנָּם:
שְׁמֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ. שְׁמֹר לִי הַיּוֹם וְאֶשְׁמֹר לְךָ לְמָחָר. אֲבָל שְׁמֹר לִי אַתָּה זֶה, וַאֲנִי שׁוֹמֵר לְךָ זֶה הָאַחֵר בִּמְקוֹמוֹ, וְהַכֹּל בִּזְמַן אֶחָד, זוֹ שְׁמִירָה בִּבְעָלִים הִיא וּפָטוּר:
הַנַּח לְפָנָי שׁוֹמֵר חִנָּם. אֲבָל הַנַּח לְפָנֶיךָ, אוֹ הַנַּח סְתָם, אֲפִלּוּ שׁוֹמֵר חִנָּם לֹא הָוֵי. דְּלֹא קָבִיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא כְּלָל: