ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ג
בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר. בְּרֹאשׁ הָהָר. וְאַף עַל פִּי שֶׁהַדֶּרֶךְ חָלָק וְיָשָׁר, חַיָּב כְּשֶׁמֵּתָה מֵחֲמַת אֲוִירָא שֶׁלֹּא הֻחְלְקָה וְלֹא הוּחַמָּה, דְּהוֹאִיל וְשִׁנָּה בָּהּ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ לֹא מֵתָה זוֹ אֶלָּא מֵחֲמַת שֶׁלֹּא הָיְתָה לְמוּדָה בַּאֲוִיר הַר וְקָשֶׁה לָהּ, אוֹ לֹא הָיְתָה לְמוּדָה בַּאֲוִיר בִּקְעָה וְקָשֶׁה לָהּ. וּמִשּׁוּם הָכִי לֹא מְפַלֵּיג הָכָא בֵּין הֻחְלְקָה לְהוּחַמָּה כְּמוֹ דִמְפַלֵּיג בַּסֵּיפָא:
אִם הֶחֱלִיקָה פָּטוּר. שֶׁבָּהָר הִיא רְאוּיָה לְהַחְלִיק יוֹתֵר, שֶׁרֹאשׁ הָהָר חַד וּמְשֻׁפָּע לִצְדָדִין:
וְאִם הוּחַמָּה חַיָּב. שֶׁהַבִּקְעָה מַעֲלָה הֶבֶל לְפִי שֶׁהֶהָרִים סְבִיבָהּ וְאֵין אֲוִיר שׁוֹלֵט בָּהּ, וְאִם הוּחַמָּה מֵחֲמַת הַעֲלוֹתָהּ בָּהָר, חַיָּב, שֶׁהַמַּעֲלָה גָּרְמָה לָהּ, וְהוּא שִׁנָּה לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר:
וְהִבְדִּיקָה. נִסְמֵית בַּדֹּק שֶׁבָּעַיִן. פֵּרוּשׁ אַחֵר, הִתְלִיעוּ רַגְלֶיהָ:
אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אַנְגַּרְיָא. שֶׁנִּלְקְחָה לַעֲבוֹדַת הַמֶּלֶךְ:
אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ. וְדַוְקָא כְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה, וּשְׂכָרוֹ לְמַשְּׂאוֹי. אֲבָל אִם שְׂכָרוֹ לִרְכֹּב עָלָיו, אֲפִלּוּ אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, שֶׁמָּא תִּפֹּל תַּחְתָּיו בַּגֶּשֶׁר אוֹ תַּשְׁלִיכֶנּוּ בְּאַחַת הַפְּחָתִים. וְכֵן אִם הִשְׂכִּיר לוֹ חֲמוֹר סְתָם אֲפִלּוּ לְמַשְּׂאוֹי, אֵינוֹ יָכוֹל לוֹמַר לוֹ הֲרֵי שֶׁלְּךָ לְפָנֶיךָ, אֶלָּא חַיָּב לְהַעֲמִיד לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת. וְאִם אֵינוֹ מַעֲמִיד לוֹ בְּהֵמָה אַחֶרֶת, אֵינוֹ חַיָּב לִתֵּן לוֹ כְּלוּם מִכָּל שְׂכַר הַדֶּרֶךְ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ:
מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַיָּב. הַמַּשְׂכִּיר לִמְכֹּר הָעוֹר וְהַנְּבֵלָה לַכְּלָבִים וּלְהוֹסִיף מָעוֹת וּלְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. אוֹ יִשְׂכֹּר לוֹ אַחֵר בִּדְמֵי הַנְּבֵלָה, שֶׁהֲרֵי חֲמוֹר זֶה שִׁעְבֵּד לוֹ. אוֹ יַחֲזִיר לוֹ שְׂכָרוֹ: