ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ב
הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאֻמָּנִין. בְּקַבְּלָנוּת, כָּךְ מְלָאכָה בְּכָךְ וְכָךְ מָעוֹת:
וְחָזְרוּ בָהֶם. לְאַחַר שֶׁעָשׂוּ מִקְצָתָהּ:
יָדָן עַל הַתַּחְתּוֹנָה. אִם הוּקְרוּ פּוֹעֲלִים וְאֵינוֹ מוֹצֵא מִי שֶׁיִּגְמְרֶנָּה בְּשָׂכָר שֶׁהָיָה מַגִּיעַ לְאֵלּוּ עַל הֶעָתִיד לַעֲשׂוֹת, מְעַכֵּב מִשְּׂכָרָם מִמַּה שֶּׁעָשׂוּ, כָּל מַה שֶּׁיִּצְטָרֵךְ לְהוֹצִיא עַד שֶׁתִּגָּמֵר מְלַאכְתּוֹ בְּשָׂכָר שֶׁפָּסַק עִם אֵלּוּ. וְאִם הוּזְלוּ פּוֹעֲלִים וְיִמְצָא מִי שֶׁיִּגְמְרֶנָּה בְּפָחוֹת, יָשׁוּמוּ לָהֶם מַה שֶּׁעָשׂוּ וְיִתֵּן לָהֶם מַה שֶּׁפָּסַק, עָשׂוּ חֶצְיָהּ יִתֵּן לָהֶם חֲצִי שְׂכָרָן, וְאֵין יְכוֹלִים לוֹמַר לוֹ הֲרֵי פּוֹעֲלִים אֲחֵרִים תַּחְתֵּנוּ לִגְמֹר מְלַאכְתְּךָ וְתֵן לָנוּ כָּל שְׂכָרֵנוּ חוּץ מִמַּה שֶּׁיִּטְּלוּ אֵלּוּ:
וְאִם בַּעַל הַבַּיִת חוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. יִתֵּן לָהֶם לְפִי מַה שֶּׁעָשׂוּ, וְאִם הוּזְלָה מְלֶאכֶת הַפּוֹעֲלִים עַל כָּרְחוֹ יִתֵּן לָהֶם כְּמוֹ שֶׁפָּסַק, חוּץ מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהוֹצִיא בְּהַשְׁלָמָתָהּ:
כָּל הַמְשַׁנֶּה יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. כְּגוֹן נָתַן צֶמֶר לַצַּבָּע לְצָבְעוֹ אָדֹם וּצְבָעוֹ שָׁחוֹר, אִם הַשֶּׁבַח יוֹתֵר עַל הַיְצִיאָה אֵין נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ שָׁלֵם אֶלָּא דְּמֵי יְצִיאַת עֵצִים וְסַמְמָנִים, וְאִם הַיְּצִיאָה יְתֵרָה עַל הַשֶּׁבַח נוֹתֵן לוֹ אֶת הַשֶּׁבַח:
וְכָל הַחוֹזֵר בּוֹ יָדוֹ עַל הַתַּחְתּוֹנָה. לַאֲתוֹיֵי הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵרוֹ בְּאֶלֶף זוּז וְנָתַן לוֹ מֵהֶם מָאתַיִם זוּז וְחָזַר בּוֹ הַמּוֹכֵר, יָד לוֹקֵחַ עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי מְעוֹתַי, רָצָה אוֹמֵר לוֹ תֵּן לִי קַרְקַע כְּנֶגֶד מְעוֹתַי. וְאִם לוֹקֵחַ חוֹזֵר בּוֹ, יַד מוֹכֵר עַל הָעֶלְיוֹנָה, רָצָה אוֹמֵר לוֹ הֵילָךְ מְעוֹתֶיךָ, רָצָה אוֹמֵר לוֹ הֵילָךְ קַרְקַע כְּנֶגֶד מְעוֹתֶיךָ: