ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ד
אֵין אוֹנָאָה לְתַגָּר. מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּקִי וּמִסְּתָמָא אַחוֹלֵי אַחִיל גַּבֵּיהּ, וְהַאי דְּזַבְּנָא הָכִי, מִשּׁוּם דְּאִתְרַמֵּי לֵיהּ זְבִינָא אַחֲרִיתִי, וְהַשְׁתָּא הוּא דְּקָבָעֵי לְמִהֲדַר בֵּיהּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה:
מִי שֶׁהֻטַּל עָלָיו יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה. מִי שֶׁנִּתְאַנָּה:
תֶּן לִי מְעוֹתַי. אִם נִתְאַנָּה לוֹקֵחַ. וּמַתְנִיתִין רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא הִיא. וְלֵית הִלְכָתָא כְּוָתֵיהּ, אֶלָּא אִם הָאוֹנָאָה שְׁתוּת, קָנָה וּמַחֲזִיר אוֹנָאָה. יוֹתֵר מִשְּׁתוּת, בָּטֵל מִקָּח: