ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
הָאוֹנָאָה אַרְבָּעָה כֶסֶף. אַרְבָּעָה מָעוֹת כֶּסֶף שֶׁהֵם שֵׁשׁ מָעוֹת בְּדִינָר, וְהַסֶּלַע אַרְבַּע דִּינָרִין:
מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כֶּסֶף לַסֶּלַע. אִם הָיָה הַמִּקָּח בִּדְמֵי הַסֶּלַע שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מָעוֹת, דְּהַשְׁתָּא הַוְיָא אוֹנָאָה שְׁתוּת לַמִּקָּח, חַיָּב לְהָשִׁיב לוֹ כָּל אוֹנָאָתוֹ אַרְבָּעָה כֶסֶף:
עַד מָתַי מֻתָּר לְהַחֲזִיר. מִי שֶׁנִּתְאַנָּה. וְהָא דְּנָקַט לְשׁוֹן מֻתָּר, לְאַשְׁמוֹעִינַן דְּלֵיכָּא אֲפִלּוּ מִי שֶׁפָּרַע לְהַחֲזִיר הַמִּקָּח אוֹ שֶׁיִּתֵּן לוֹ אוֹנָאָתוֹ:
עַד כְּדֵי שֶׁיַּרְאֶה. הַמִּקָּח לְתַגָּר אוֹ לְאֶחָד מִקְּרוֹבָיו. וְאִם שָׁהָה יוֹתֵר, מָחַל עַל אוֹנָאָתוֹ. וְהַמּוֹכֵר לְעוֹלָם חוֹזֵר, שֶׁהֲרֵי אֵין הַמִּקָּח בְּיָדוֹ שֶׁיּוּכַל לְהַרְאוֹת לְתַגָּר אוֹ לִקְרוֹבוֹ אִם נִתְאַנָּה. וְאִם נוֹדָע שֶׁבָּא לְיָדוֹ דָּבָר כַּיּוֹצֵא בְּמִמְכָּרוֹ וְיָדַע שֶׁטָּעָה וְשָׁתַק וְלֹא תָבַע, אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזֹר וְלִתְבֹּעַ, שֶׁהֲרֵי מָחַל:
וְשָׂמְחוּ תַגָּרֵי לוֹד. שֶׁהָיוּ בְּקִיאִין בִּסְחוֹרָה וּמוֹכְרִין בְּיֹקֶר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן: