ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ח
אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. שֶׁמִּתְעַפְּשִׁין כְּשֶׁשּׁוֹהִין מִלְּפָתְחָן. וְכָל סִפְרֵיהֶן הָיוּ עֲשׂוּיִין כְּעֵין גִּלָּיוֹן:
גּוֹלְלָן. מִתְּחִלָּתָן לְסוֹפָן, שֶׁיִּכָּנֵס בָּהֶם הָאֲוִיר:
בַּתְּחִלָּה. מַה שֶּׁלֹּא לָמַד מֵעוֹלָם. לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַשְׁהוֹתָן לְפָנָיו:
וְלֹא יִקְרָא אַחֵר עִמּוֹ. לְפִי שֶׁזֶּה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְנִקְרָע:
שׁוֹטְחָהּ לְצָרְכָּהּ. לִשְׁלֹט בָּהּ אֲוִיר, שֶׁלֹּא תֹאכַלֶּנָּה עָשׁ:
לְצָרְכָּן. שֶׁמִּתְעַפְּשִׁים בַּקַּרְקַע. שֶׁצָּרִיךְ לְתִתָּן בַּקַּרְקַע, דְּזוֹ הִיא שְׁמִירָתָן. וּלְפִיכָךְ מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם לִפְרָקִים:
אֲבָל לֹא לְשָׁחֳקָן. וְלֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן זְמַן אָרֹךְ עַד שֶׁיִּשְׁחָקֵם:
לֹא יִגַּע בָּהֶן. זָהָב אֵינוֹ מִתְעַפֵּשׁ בָּאָרֶץ. וְכֵן זְכוּכִית. וְעוֹד שֶׁהוּא נוֹחַ לְהִשָּׁבֵר:
שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִטֹּל. דָּבָר שֶׁגְּנַאי הוּא לוֹ. וְהַתּוֹרָה אָמְרָה וְהִתְעַלַּמְתָּ מֵהֶם, פְּעָמִים שֶׁאַתָּה מִתְעַלֵּם, כְּגוֹן זָקֵן וְאֵינוֹ לְפִי כְּבוֹדוֹ: