ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ז
כָּל דָּבָר שֶׁעוֹשֶׂה וְאוֹכֵל. אִם הָאֲבֵדָה דָּבָר שֶׁיְּכוֹלִים לְהַאֲכִילוֹ אֶת שְׂכַר מַעֲשָׂיו, כְּגוֹן שׁוֹר וַחֲמוֹר:
יַעֲשֶׂה וְיֹאכַל. וְלֹא יִמְכֹּר אוֹתוֹ הַמּוֹצֵא, שֶׁכָּל אָדָם נוֹחַ לוֹ בִּבְהֶמְתּוֹ שֶׁהִכִּירָה בּוֹ כְּבָר וְלִמְּדָהּ לִרְצוֹנוֹ. וְאֵינוֹ חַיָּב לְהִטָּפֵל בָּהּ לְעוֹלָם, אֶלָּא תַּרְנְגֹלֶת וּבְהֵמָה גַסָּה מְטַפֵּל בָּהּ שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. עֲגָלִים וּסְיָחִים שֶׁל רְעִיָּה, כְּלוֹמַר שֶׁאֵין מְגַדְּלִים אוֹתָם לְפַטֵּם, וְכֵן גְּדָיִים וּטְלָאִים, מְטַפֵּל בָּהֶם שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וַעֲגָלִים שֶׁל פִּטּוּם מְטַפֵּל בָּהֶם שְׁלֹשִׁים יוֹם. אֲוָזִין וְתַרְנְגֹלִים זְכָרִים, הַקְּטַנִּים מְטַפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשִׁים יוֹם, וְהַגְּדוֹלִים שֶׁאוֹכְלִים הַרְבֵּה מְטַפֵּל בָּהֶן שְׁלֹשָׁה יָמִים. מִכָּאן וָאֵילָךְ לוֹקֵחַ אוֹתָם הוּא לְעַצְמוֹ בְּשׁוּמָא כְּפִי שָׁוְיָן, אוֹ מוֹכְרָן לַאֲחֵרִים וּמֵנִיחַ הַדָּמִים אֶצְלוֹ:
לְפִיכָךְ אִם אָבְדוּ חַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. כֵּיוָן דְּשָׁרוּ לֵיהּ רַבָּנָן לְאִשְׁתַּמּוּשֵׁי בְּהוּ, אַף עַל גַּב דְּלֹא אִשְׁתַּמֵּשׁ בְּהוּ כְּמַאן דְּאִשְׁתַּמֵּשׁ דָּמֵי, וְחַיָּב בְּאַחֲרָיוּתָן. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי טַרְפוֹן בִּדְמֵי אֲבֵדָה שֶׁמָּכַר. אֲבָל מָעוֹת עַצְמָן שֶׁל אֲבֵדָה, כְּגוֹן שֶׁמָּצָא מָעוֹת בַּכִּיס אוֹ שְׁלֹשָׁה מַטְבְּעוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ, לֹא יִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם כְּלָל: