ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ו
שְׁכֵנָיו. שְׁכֵנֵי מָקוֹם שֶׁנִּמְצֵאת בּוֹ הָאֲבֵדָה, שֶׁמָּא שֶׁלָּהֶן הִיא:
כְּדֵי שֶׁיֵּלֵךְ כָּל אֶחָד לְבֵיתוֹ בִּשְׁלֹשָׁה יָמִים. מִשֶּׁיִּשְׁמַע הַהַכְרָזָה, וְיֵדַע אִם אָבַד לוֹ כְלוּם, וְאִם יִרְאֶה שֶׁאָבַד יַחֲזֹר שְׁלֹשָׁה וְיַכְרִיז יוֹם אֶחָד אֲנִי אִבַּדְתִּי וְאֵלּוּ סִימָנֶיהָ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה. וּמִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הִתְקִינוּ שֶׁיִּהְיוּ מַכְרִיזִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת. וּמִשֶּׁרַבּוּ הָאַנָּסִין דְּאָמְרֵי אֲבֵדְתָא לְמַלְכָּא, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא מוֹדִיעַ לִשְׁכֵנָיו וְלִמְיֻדָּעָיו וְדַיּוֹ: