ברטנורא על משנה בבא מציעא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ב · משנה ד
מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. בְּדָבָר שֶׁאֵין בּוֹ סִימָן מַיְרֵי. דְּהַהוּא דְּנָפַל מִנֵּיהּ מִיָּאֵשׁ, שֶׁהַכֹּל נִכְנָסִים לְשָׁם:
בֵּין תֵּבָה. שֶׁהַחֶנְוָנִי יוֹשֵׁב לְפָנֶיהָ, וְתָמִיד נוֹטֵל מִמֶּנָּה, וְנוֹתֵן לְפָנָיו וּמוֹכֵר, וּמָעוֹת שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ נוֹתֵן בְּתוֹכָהּ, וְלֹא נָפַל שׁוּם דָּבָר אֶלָּא מִיַּד חֶנְוָנִי:
לִפְנֵי שֻׁלְחָנִי הֲרֵי אֵלּוּ שֶׁלּוֹ. דְּאָמְרִינַן מִן הַבָּאִים לְהַחֲלִיף מָעוֹת נָפְלוּ, שֶׁהֲרֵי הַשֻּׁלְחָן מַפְסִיק בֵּין שֻׁלְחָנִי לַמָּעוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ, וְאִם מִן הַשֻּׁלְחָנִי הֵם הָיָה לָהֶם לְהִמָּצֵא בֵּינוֹ וְלַכִּסֵּא שֶׁהַשֻּׁלְחָן מֻנָּח עָלָיו:
הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ'. וּכְגוֹן שֶׁחֲבֵרוֹ זֶה תַּגָּר שֶׁלָּקַח תְּבוּאָה זוֹ אוֹ פֵרוֹת הַלָּלוּ מֵאֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלֹא יְדִיעַ דְּמַאן נִינְהוּ, וְכֵיוָן דְּלֵית בְּהוּ סִימָן נִתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים. אֲבָל אִם זֶה שֶׁמָּכַר אֶת הַפֵּרוֹת לִקְּטָן הוּא עַצְמוֹ מִן הַקַּרְקַע שֶׁלּוֹ, שֶׁוַּדַּאי הַמָּעוֹת הַלָּלוּ שֶׁלּוֹ הֵן, חַיָּב לְהַחֲזִיר:
וְאִם הָיוּ צְרוּרִים. הַקֶּשֶׁר אוֹ מִנְיָן שֶׁלָּהֶם הָוֵי סִימָן: