ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ז
מִי שֶׁהָיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ. שֶׁהֶחֱזִיקוּ רַבִּים לַעֲבֹר שָׁם לְעוֹלָם:
וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. וְיֵשׁ לָרַבִּים שְׁנֵי הַדְּרָכִים. דְּקַיְמָא לָן מֵצַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בּוֹ רַבִּים אָסוּר לְקַלְקְלוֹ:
דֶּרֶךְ הַיָּחִיד. הַמּוֹכֵר לַחֲבֵרוֹ דֶּרֶךְ תּוֹךְ שָׂדֵהוּ צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת:
דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לוֹ שִׁעוּר. שֶׁהַמֶּלֶךְ פּוֹרֵץ גָּדֵר לְפָנָיו לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶּרֶךְ:
דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר. שֶׁנּוֹשְׂאִין הַמֵּת לְקָבְרוֹ, אֵין לוֹ שִׁעוּר. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא, מִשּׁוּם יְקָרָא דְּמֵת. וְלֹא שֶׁיְּכוֹלִים לִפְרֹץ גָּדֵר כְּדֶרֶךְ הַמֶּלֶךְ, אֶלָּא שֶׁיְּכוֹלִים הַמְלַוִּין אֶת הַמֵּת לַעֲבֹר עַל גַּבֵּי זְרָעִים וְאֵין צְרִיכִים לִנְטוֹת לְכָאן וּלְכָאן:
בֵּית אַרְבַּעַת קַבִּין. הוּא [שְׁלֹשִׁים וְשָׁלֹשׁ אַמּוֹת וּשְׁנֵי טְפָחִים] רֹחַב בְּאֹרֶךְ חֲמִשִּׁים אַמָּה. וּמְקוֹם הַמַּעֲמָד הוּא שֶׁהָיוּ עוֹשִׂים שִׁבְעָה מַעֲמָדוֹת שִׁבְעָה מוֹשָׁבוֹת כְּשֶׁהָיוּ חוֹזְרִין מִלִּקְבֹּר הַמֵּת, כְּנֶגֶד שִׁבְעָה הֲבָלִים שֶׁבִּתְחִלַּת סֵפֶר קֹהֶלֶת: