ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ו
מִי שֶׁיֶּשׁ לוֹ גִנָּה. וְנִתְרַצָּה חִיצוֹן לָתֵת לַפְּנִימִי דֶּרֶךְ בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ:
לֹא יִכָּנֵס מִתּוֹכָהּ. דְּכֵיוָן דְּמַזִּיקוֹ הֶזֵּק גָּדוֹל שֶׁעוֹבֵר בְּאֶמְצַע שָׂדֵהוּ, אֲנַן סַהֲדֵי דְּלֹא נִתְרַצָּה לוֹ אֶלָּא לְצֹרֶךְ גִּנָּה בִּלְבַד, וְלֹא שֶׁיִּכָּנֵס לְצֹרֶךְ תַּשְׁמִישׁ אַחֵר:
וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ. דְּכֵיוָן דִּבְאֶמְצַע שָׂדֵהוּ הוּא, אֲנַן סַהֲדֵי דְּלֹא מָחַל לוֹ הַדֶּרֶךְ לְגַמְרֵי וְשֶׁלֹּא יוּכַל הוּא לְזָרְעָהּ:
וְזֶה וָזֶה אֵין רַשָּׁאִין לְזָרְעָהּ. דְּכֵיוָן דְּמִן הַצַּד הוּא, לְהִלּוּךְ גְּרֵידָא יִחֲדוּהוּ לוֹ: