ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ו · משנה ה
בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם נִכְנָסִים. בַּיּוֹם. וְלֹא שֶׁיַּטְרִיחֵהוּ לַעֲמֹד בַּלַּיְלָה:
זֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת. שֶׁלֹּא יִגְנֹב בַּעַל הַבַּיִת מִמֵּי בּוֹרוֹ. וּבַעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה לוֹ פּוֹתַחַת אַחֶרֶת בְּאוֹתוֹ פֶּתַח הַפָּתוּחַ לַבּוֹר, שֶׁלֹּא יוּכַל לָבֹא לִשְׁאֹב בְּלֹא דַּעַת בַּעַל הַבַּיִת, וְלֹא יָבֹא לְעוֹלָם בְּבֵיתוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת אֶלָּא אִם כֵּן יֶשְׁנוֹ לְבַעַל הַבַּיִת בְּבֵיתוֹ. וּמִשּׁוּם חֲשַׁד אִשְׁתּוֹ תִּקְּנוּ כֵּן: