ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה יא
וְחַיָּב לְהַכְרִיעַ טֶפַח. מִמִּשְׁקַל לִיטְרָא וָאֵילַךְ. אֲבָל פָּחוֹת מִלִּיטְרָא אֵין צָרִיךְ הֶכְרֵעַ טֶפַח:
הָיָה שׁוֹקֵל עַיִן בְּעַיִן. כְּגוֹן בְּמָקוֹם שֶׁלֹּא נָהֲגוּ לְהַכְרִיעַ וּמַעֲמִיד קְנֵה הַמֹּאזְנַיִם בְּשָׁוֶה:
נוֹתֵן לוֹ אֶת גֵּרוּמָיו. הַכְרָעוֹתָיו. לְכָל עֲשָׂרָה לִיטְרָא מוֹסִיף לוֹ עֲשִׂירִית לִיטְרָא, שֶׁהוּא אֶחָד לְמֵאָה כְּשֶׁיִּמְכֹּר בַּלַּח. וּבַיָּבֵשׁ מוֹסִיף [חֲצִי] עֲשִׂירִית לִיטְרָא לְכָל עֶשְׂרִים לִיטְרָא:
לָמֹד בַּדַּקָּה. בְּמִדָּה קְטַנָּה:
לֹא יָמֹד בַּגַּסָּה. בְּמִדָּה גְּדוֹלָה. דַּהֲוֵי פְּסֵדָא דְּלוֹקֵחַ, שֶׁאֵין נוֹתֵן לוֹ אֶלָּא הֶכְרֵעַ אֶחָד וְהָיָה צָרִיךְ לִתֵּן לוֹ הַכְרָעוֹת רַבּוֹת:
לִמְחֹק. לְהָסִיר מַה שֶּׁעוֹלֶה עַל שְׂפַת הַמִּדָּה:
לֹא יִגְדֹּשׁ. וְאַף עַל פִּי שֶׁמּוֹסִיף לוֹ בַּדָּמִים:
לֹא יִמְחֹק. וְאַף עַל פִּי שֶׁפּוֹחֵת לוֹ מִן הַדָּמִים: