ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ה · משנה י
הַסִּיטוֹן. סוֹחֵר שֶׁקּוֹנֶה הַרְבֵּה בְּיַחַד וְחוֹזֵר וּמוֹכֵר לַחֶנְוָנִים מְעַט מְעַט:
מְקַנֵּחַ מִדּוֹתָיו. בִּשְׁבִיל הַיַּיִן וְהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּקְרָשׁ בְּתוֹכָם וְהַמִּדָּה מִתְמַעֶטֶת:
וּבַעַל הַבַּיִת. שֶׁאֵינוֹ מוֹכֵר תָּדִיר כַּסִּיטוֹן, מְקַנֵּחַ פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה:
פַּעֲמַיִם בַּשַּׁבָּת. שֶׁהַחֶנְוָנִי אֵינוֹ חַיָּב לְהַטִּיף שָׁלֹשׁ טִפִּין כְּמוֹ שֶׁחַיָּב הַסִּיטוֹן וּבַעַל הַבַּיִת, וּמִשְׁתַּיֵּר בַּכְּלִי וְנִדְבָּק בּוֹ:
וּמְמַחֶה. מְקַנֵּחַ אַבְנֵי מִשְׁקְלוֹתָיו שֶׁשּׁוֹקֵל בָּהֶן דָּבָר לַח:
עַל כָּל מִשְׁקָל וּמִשְׁקָל. כָּל פַּעַם שֶׁשּׁוֹקֵל מְקַנֵּחַ: