ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ג
הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת. סְתָם:
מָכַר אֶת הַדֶּלֶת. שֶׁכָּל תַּשְׁמִישֵׁי הַבַּיִת הַקְּבוּעִים בּוֹ בִּכְלָל הַבַּיִת הֵם:
אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. דְּמִידִי דְּמִטַּלְטֵל הוּא:
הַמַּכְתֶּשֶׁת. הַקְּבוּעָה בַּקַּרְקַע:
הָאִצְטְרֻבָּל. עִגּוּל שֶׁל עֵץ שֶׁעָלָיו מַעֲמִידִים הָרֵחַיִם. וְקָבוּעַ הוּא:
הַקֶּלֶת. אֲפַרְכֶּסֶת שֶׁעוֹשִׂים סָבִיב לָרֵחַיִם לְקַבֵּל הַקֶּמַח הַנִּטְחָן שֶׁלֹּא יִפֹּל לָאָרֶץ. וּמִטַּלְטֵל הוּא:
וְלֹא אֶת הַתַּנּוּר וְלֹא אֶת הַכִּירָיִם. דְּמִטַּלְטְלִים הֵם. וְאִית סְפָרִים דְּגָרְסֵי, מָכַר תַּנּוּר מָכַר כִּירַיִם. וּמַיְרֵי בִּקְבוּעִים וּמְחֻבָּרִים בַּקַּרְקַע:
הֲרֵי כֻלָּם מְכוּרִים. כָּל הָנֵי תַּשְׁמִישֵׁי דְּבֵיתָא. אֲבָל שְׁאָר מָאנֵי תַּשְׁמִישְׁתֵּיהּ אֵינָם מְכוּרִים, אֲפִלּוּ אָמַר וְכָל מַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ, לֹא רִבָּה אֶלָּא תַּשְׁמִישִׁים הַמְיֻחָדִים לַבַּיִת כְּגוֹן מַפְתֵּחַ וָקֶלֶת וְכַיּוֹצֵא בָהֶן: