ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ד · משנה ב
בּוֹר. חֲפִירָה בַּקַּרְקַע:
דּוּת. בִּנְיָן שֶׁל אֲבָנִים עַל גַּבֵּי קַרְקַע עָשׂוּי כְּעֵין בּוֹר:
אַף עַל פִּי שֶׁכָּתַב לוֹ עֻמְקָא וְרוּמָא. לֹא קָנָה בּוֹר וָדוּת, הוֹאִיל וְתַשְׁמִישָׁן חָלוּק מִן הַבַּיִת, שֶׁאֵין עֲשׂוּיִין אֶלָּא לִשְׁאֹב מַיִם. עַד שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ מֵאַרְעִית תְּהוֹמָא עַד רוּם רְקִיעָא:
וְצָרִיךְ. הַמּוֹכֵר:
לִקַּח לוֹ דֶרֶךְ. מִן הַלּוֹקֵחַ, לֵילֵךְ לְבוֹר וָדוּת. דְּמוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה הוּא מוֹכֵר וְלֹא שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ כְּלוּם:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ צָרִיךְ. דְּסַבְרֵי מוֹכֵר בְּעַיִן רָעָה הוּא מוֹכֵר, וּכְשֶׁמָּכַר הַבַּיִת שִׁיֵּר לְעַצְמוֹ דֶּרֶךְ שֶׁיֵּלֵךְ לַבּוֹר וְלַדּוּת:
בִּזְמַן שֶׁאָמַר חוּץ מֵאֵלּוּ. חוּץ מִבּוֹר וָדוּת, דִּתְנַאי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ הוּא וּלְאַטְפוּיֵי דֶּרֶךְ קָאָתֵי:
מְכָרָן לְאַחֵר. מָכַר הַבּוֹר וָדוּת לְאַחֵר, וְשִׁיֵּר הַבַּיִת לְעַצְמוֹ:
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין הַלּוֹקֵחַ צָרִיךְ לִקַּח מִמֶּנּוּ דָרֶךְ. דְּמוֹכֵר בְּעַיִן יָפָה מוֹכֵר, וּכְשֶׁמָּכַר לוֹ הַבּוֹר וְהַדּוּת, דֶּרֶךְ נַמִּי מָכַר לוֹ. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא: