ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ז
לַחֲצַר הַשֻּׁתָּפִים. לְחָצֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֻׁתָּפוּת בָּהּ, וְכָל שֶׁכֵּן לַחֲצַר חֲבֵרוֹ. מִשּׁוּם הֶזֵּק רְאִיָּה:
לָקַח בַּיִת בְּחָצֵר אַחֶרֶת. הַסְּמוּכָה לְחָצֵר זוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ שֻׁתָּפוּת. לֹא יִפְתַּח לוֹ פֶּתַח לְחָצֵר זוֹ. שֶׁמַּרְבֶּה עֲלֵיהֶם דְּרִיסַת הָרֶגֶל מִדַּיָּרֵי אוֹתוֹ בַּיִת:
בּוֹנֶה חֶדֶר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ. שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף כְּלוּם אֶלָּא חוֹלֵק בֵּיתוֹ לִשְׁנַיִם. דִּבְלָאו הָכִי יָכוֹל לְמַלְּאוֹת בֵּיתוֹ דִּיּוּרִין אִם יִרְצֶה:
פֶּתַח כְּנֶגֶד פֶּתַח. דְּאָמַר קְרָא (במדבר כד) וַיִּשָּׂא בִּלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵן לִשְׁבָטָיו. מָה רָאָה, רָאָה שֶׁלֹּא הָיוּ פִּתְחֵיהֶן מְכֻוָּנִים זֶה כְּנֶגֶד זֶה:
קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. דְּאָמַר לֵיהּ בְּפִתְחָא זוּטָא מָצִינָא לְאִצְטַנּוּעֵי מִנָּךְ, בְּפִתְחָא רַבָּא לֹא מָצִינָא לְאִצְטַנּוּעֵי מִנָּךְ:
אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנָיִם. דְּאָמַר לֵיהּ בְּחַד פִּתְחָא מָצִינָא לְאִצְטַנּוּעֵי, בִּתְרֵי פִּתְחֵי לֹא מָצִינָא לְאִצְטַנּוּעֵי:
אֲבָל פּוֹתֵחַ הוּא לִרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּאָמַר לֵיהּ, סוֹף סוֹף קָא בָּעֵית לְאִצְטַנּוּעֵי מִבְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים: