ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק ג · משנה ו
הַמַּרְזֵב. צִנּוֹר קָטָן שֶׁנּוֹתְנִים אוֹתוֹ בְּסוֹף צִנּוֹר הַגָּדוֹל הַהוֹלֵךְ עַל פְּנֵי כָּל הַגַּג:
אֵין לוֹ חֲזָקָה וְיֵשׁ לִמְקוֹמוֹ חֲזָקָה. אִם הָיָה שָׁם מַרְזֵב וּבָא בַּעַל הֶחָצֵר לְעָקְרוֹ לְגַמְרֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁפְכוּ מֵי הַגַּג לְתוֹךְ חֲצֵרוֹ, אֵינוֹ יָכוֹל, שֶׁכְּבָר יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה לָזֶה שֶׁיִּהְיוּ מֵימֵי גַּגּוֹ שׁוֹפְכִים דֶּרֶךְ אוֹתוֹ מַרְזֵב. אֲבָל אִם בָּא לְהָפְכוֹ, שֶׁהָיָה מֻנָּח לְרוּחַ דְּרוֹמִי וּבָא לָתֵת אוֹתוֹ לְרוּחַ צְפוֹנִי, אֵין בַּעַל הַמַּרְזֵב יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו, דְּלַאו מִידֵי אַפְסְדֵיהּ, וְאֵין לוֹ חֲזָקָה שֶׁיִּהְיֶה תָּמִיד עוֹמֵד בְּרוּחַ זוֹ:
מַרְזֵב. מָקוֹם שֶׁהַטִּפָּה שֶׁל גְּשָׁמִים זָבָה מִמֶּנּוּ. מָר, טִפָּה. כְּמוֹ הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי (ישעיה מ):
מַזְחִילָה. צִנּוֹר גָּדוֹל הַמַּחֲזִיק כָּל אֹרֶךְ הַגַּג. וְהָוֵי מִלְּתָא דִּקְבִיעוּתָא, לְכָךְ יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה:
סֻלָּם הַמִּצְרִי. קָטָן וְאֵינוֹ קָבוּעַ, וְלֹא קָפֵיד עֲלֵיהּ אִם נוֹתֵן אוֹתוֹ לְתוֹךְ חֲצַר חֲבֵרוֹ כְּדֵי לַעֲלוֹת בּוֹ לְגַגּוֹ וּלְשׁוֹבָכוֹ, לְכָךְ אֵין לוֹ חֲזָקָה:
חַלּוֹן הַמִּצְרִית. חַלּוֹן קָטָן שֶׁאֵין רֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס בּוֹ:
אֵין לוֹ חֲזָקָה. וְאִי בָּעֵי בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת כְּנֶגֶד הַחַלּוֹן וּלְסָתְמוֹ, לֹא מָצֵי בַּעַל הַחַלּוֹן לוֹמַר כְּבָר הֶחֱזַקְתִּי בּוֹ וְאֵינְךָ יָכוֹל לִסְתֹּם, דְּאָמַר לֵיהּ הִיאַךְ, לֹא נִתְפַּיַּסְתִּי אֶלָּא לְפִי שֶׁלֹּא הָיָה לִי בּוֹ הֶזֵּק. וַאֲפִלּוּ הָכִי אִי הֲוָה בָּעֵי מֵעִקָּרָא כְּשֶׁפְּתָחוֹ הָוֵי מָצֵי מְעַכֵּב עָלָיו שֶׁלֹּא יִפְתְּחֶנּוּ, וַאֲפִלּוּ הָיָה גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, דְּמָצֵי אָמַר לֵיהּ שֶׁמָּא תָּשִׂים סַפְסָל סָמוּךְ לַחַלּוֹן וְתַבִּיט בִּי, וְאַחַר שֶׁהִנִּיחוֹ נַמִּי וּפָתַח, אֵין לוֹ חֲזָקָה:
וְלַצּוֹרִית יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה. חַלּוֹן שֶׁרֹאשׁוֹ שֶׁל אָדָם נִכְנָס בּוֹ, וַאֲפִלּוּ הוּא לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. אוֹ חַלּוֹן הֶעָשׂוּי לְאוֹרָה, וַאֲפִלּוּ הוּא קָטָן מְאֹד. אוֹ חַלּוֹן שֶׁהוּא לְמַטָּה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת. כָּל אֶחָד מִשְּׁלֹשָׁה חַלּוֹנוֹת הַלָּלוּ אִם הִנִּיחוֹ וּפָתַח, יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה וְשׁוּב אֵין יָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדּוֹ וּלְסָתְמוֹ, דְּיֵשׁ חֲזָקָה לִנְזָקִין. חוּץ מֵעָשָׁן וְאָבָק וּבֵית הַכִּסֵּא כְּלוֹמַר רֵיחַ רַע, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁלֹשָׁה אֵין לָהֶם חֲזָקָה אֲפִלּוּ הֶחֱזִיק בָּהֶם כַּמָּה שָׁנִים. אֲבָל הֶזֵּק רְאִיָּה יֶשׁ לָהּ חֲזָקָה. וְלֹא בָּעֵי חֲזָקָה לִנְזָקִין שָׁלֹשׁ שָׁנִים, אֶלָּא מִכִּי קָאֵי נִזְקָא כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לוֹמַר לַנִּזָּק כְּבָר יָדַעְתָּ בַּנֵּזֶק וְלֹא מָחִיתָ, הַוְיָא חֲזָקָה:
מַלְבֵּן. בִּנְיָן מִבַּחוּץ כְּעֵין מַשְׁקוֹף מִלְּמַעְלָה וְאַסְקוּפָּה מִלְּמַטָּה:
זִיז. עֵץ אוֹ אֶבֶן הַיּוֹצֵא מִכָּתְלוֹ לַאֲוִיר חֲצַר חֲבֵרוֹ, אִם יֶשׁ בּוֹ טֶפַח אוֹ יוֹתֵר, יֶשׁ לוֹ חֲזָקָה וְאֵין יָכוֹל בַּעַל הֶחָצֵר לִבְנוֹת כְּנֶגְדּוֹ לִסְתֹּם הַזִּיז, מֵאַחַר שֶׁהֶחֱזִיק בּוֹ:
וְיָכוֹל לִמְחוֹת בּוֹ. כְּשֶׁבָּא בַּעַל הַכֹּתֶל לְהוֹצִיא הַזִּיז שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֶפַח אוֹ יוֹתֵר, יָכוֹל בַּעַל הֶחָצֵר לִמְחוֹת בּוֹ שֶׁלֹּא יוֹצִיאֶנּוּ:
פָּחוֹת מִטֶּפַח. לֹא הָוֵי מִידֵי דִּקְבִיעוּתָא, לְכָךְ לֹא הָוֵי חֲזָקָה וְיָכוֹל לִבְנוֹת כְּנֶגְדּוֹ וּלְסָתְמוֹ, וּכְשֶׁבָּא בַּעַל הַכֹּתֶל לְהוֹצִיאוֹ לְכַתְּחִלָּה, אֵין בַּעַל הֶחָצֵר יָכוֹל לְעַכֵּב עָלָיו: