אור ברסלב

ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק א · משנה ו

משנה ה

אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר. אֵין אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין חוּץ מִן הַפְּתָחִים, שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁבֶּחָצֵר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי פִּתְחוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָרֵק מַשָּׂאוֹ מֵעַל חֲמוֹרוֹ, וְחוּץ מֵאוֹתָן אַרְבַּע אַמּוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בֶּחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת אֲחֵרוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁים, וְאָז יִהְיֶה בֶּחָצֵר דִּין חֲלֻקָּה:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין. מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. וְלֹא פְּלִיגֵי. בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה תְּבוּאָה שָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין כְּשָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּין בְּאַתְרַיְהוּ דְּרַבָּנָן:

בֵּית רֹבַע. מָקוֹם לִזְרֹעַ בּוֹ רֹבַע הַקַּב. וּפְסַק הַהֲלָכָה, אֵין דִּין חֲלֻקָּה בְּקַרְקָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לַחֲרִישָׁה וְלִזְרִיעָה אֶלָּא אִם כֵּן יִשָּׁאֵר לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִים קַרְקַע כְּדֵי עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בַּחֲרִישָׁה [אוֹ בִּזְרִיעָה] וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:

מוֹרָן וּטְרַקְלִין. מִינֵי פְּלָטִין הֵן:

כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּחֲלֹקוּ וְיִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ יִהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם מָקוֹם רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא טְרַקְלִין אוֹ מוֹרָן, שֶׁיִּשָּׁאֵר בִּקְצָתוֹ הַשֵּׁם שֶׁהָיָה בְּכֻלּוֹ:

בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִין. אֵין יָכוֹל הָאֶחָד לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק עַל כָּרְחוֹ. אֲבָל יָכוֹל לְכוֹפוֹ לְעִנְיַן גּוֹד אוֹ אֱגוֹד, כְּלוֹמַר, קְנֵה חֶלְקִי אוֹ מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה:

וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים:

לֹא יַחֲלֹקוּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהֵם בְּכֶרֶךְ אֶחָד. אֲבָל בִּכְרָכִים הַרְבֵּה כָּל סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אִם רָצוּ חוֹלְקִים:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה