אור ברסלב

ברטנורא על משנה בבא בתרא· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק א

משנה א

הַשֻּׁתָּפִין שֶׁרָצוּ לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה. בְּחָצֵר שֶׁאֵין בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה מַיְרֵי, שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין. לְהָכִי קָתָנֵי שֶׁרָצוּ, דְּמַשְׁמַע דַּוְקָא שְׁנֵיהֶם רוֹצִים, אֲבָל אֵין אֶחָד מֵהֶם יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ. דְּאִלּוּ בְּחָצֵר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ דִּין חֲלֻקָּה, כָּל אֶחָד יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחֲלֹק. וְהַשְׁתָּא אַשְׁמוֹעִינַן דְּכֵיוָן שֶׁרָצוּ לַחֲלֹק וְהֶחֱזִיק כָּל אֶחָד מֵהֶם בָּרוּחַ הַמַּגִּיעַ לוֹ כְּפִי מַה שֶּׁנִּתְפַּשְּׁרוּ, בּוֹנִין אֶת הַכֹּתֶל בָּאֶמְצַע. שֶׁזֶּה נוֹתֵן מֵחֶלְקוֹ חֲצִי מָקוֹם עֳבִי הַכֹּתֶל וְכֵן זֶה:

גָּוִיל. אֲבָנִים שֶׁאֵינָם מְשֻׁפּוֹת וּמְתֻקָּנוֹת:

גָּזִית. אֲבָנִים מְשֻׁפּוֹת וּמְגֹרָרוֹת בִּמְגֵרָה:

כְּפִיסִין. אָרִיחַ. שֶׁהוּא חֲצִי לְבֵנָה, וְהוּא טֶפַח וּמֶחֱצָה. וְהַלְּבֵנָה שְׁלֹשָׁה טְפָחִים:

הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. הַכֹּל לַאֲתוֹיֵי אַתְרָא דִּנְהִיגֵי לַעֲשׂוֹת מְחִצָּה בְּלוּלְבֵי גְּפָנִים וְעַנְפֵי עֵצִים, שֶׁעוֹשִׂים כְּפִי הַמִּנְהָג. וּבִלְבַד שֶׁתְּהֵא הַמְּחִצָּה עָבָה שֶׁלֹּא יוּכַל אֶחָד מֵהֶם לְהַבִּיט בְּשֶׁל חֲבֵרוֹ, דְּהֶזֵּק רְאִיָּה שְׁמֵיהּ הֶזֵּק. וְגֹבַהּ הַכֹּתֶל וְהַמְּחִצָּה אֵין פָּחוּת מֵאַרְבַּע אַמּוֹת:

זֶה נוֹתֵן שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. שֶׁכֹּתֶל הַגָּוִיל צָרִיךְ טֶפַח יוֹתֵר מִכֹּתֶל הַגָּזִית, בִּשְׁבִיל רָאשֵׁי הָאֲבָנִים שֶׁבּוֹלְטוֹת לַחוּץ שֶׁאֵינָן חֲלָקוֹת:

וּבִכְפִיסִים זֶה נוֹתֵן טְפָחַיִם. שֶׁעֳבִי כֹּתֶל הַכְּפִיסִים טֶפַח יוֹתֵר מֵעֳבִי כֹּתֶל הַלְּבֵנִים, לְפִי שֶׁמֵּשִׂים אָרִיחַ מִכָּאן וְאָרִיחַ מִכָּאן, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְטֶפַח בָּאֶמְצַע שֶׁנּוֹתֵן שָׁם טִיט לְחַבְּרָן. וְכֹתֶל הֶעָשׂוּי מִלְּבֵנִים נוֹתֵן לְבֵנָה שְׁלֵמָה לָעֳבִי הַכֹּתֶל, שֶׁהִיא שְׁלֹשָׁה טְפָחִים, וְאֵין צָרִיךְ טִיט בָּאֶמְצַע:

הַמָּקוֹם וְהָאֲבָנִים שֶׁל שְׁנֵיהֶם. הָא קָמַשְׁמַע לָן דְּאַף עַל גַּב דְּנָפְלוּ הָאֲבָנִים לִרְשׁוּתָא דְּחַד מִנַּיְהוּ, אִי נַמִּי דְּקָדֵים חַד וּפָנִינְהוּ לִרְשׁוּתֵיהּ, מַהוּ דְּתֵימָא לֶהֱוֵי אִידָךְ הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה, קָא מַשְׁמַע לָן:

משנה ב

וְכֵן בְּגִנָּה. הָכִי קָאָמַר, וְכֵן בְּגִנָּה סְתָם כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִגְדֹּר הוּא, וּמְחַיְּבִים אוֹתוֹ שֶׁלָּקַח מָקוֹם שָׁם לִגְדֹּר:

אֲבָל בְּבִקְעָה. סְתָם, הֲרֵי הוּא כִּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִגְדֹּר, וְאֵין מְחַיְּבִים אוֹתוֹ. אֶלָּא אִם רָצָה חֲבֵרוֹ לִגְדֹּר, כּוֹנֵס בְּתוֹךְ שֶׁלּוֹ:

וְעוֹשֶׂה לוֹ חֲזִית. סִימָן, לְהֶכֵּר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְהַסִּימָן מְפָרֵשׁ בַּגְּמָרָא, שֶׁטָּח רֹאשׁ הַכֹּתֶל אַמָּה בְּסִיד לְצַד חֲבֵרוֹ. וְלֹא לַצַּד שֶׁלּוֹ, שֶׁמָּא יָטוּחַ גַּם חֲבֵרוֹ מִן הַצַּד שֶׁלּוֹ, וְיֹאמַר שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁל שְׁנֵיהֶם הוּא. אֲבָל כְּשֶׁטָּח לְצַד חֲבֵרוֹ וְאֵינוֹ טָח לְתוֹךְ שֶׁלּוֹ, הָוֵי סִימָן שֶׁהַכֹּתֶל שֶׁלּוֹ. וְאִם יְקַלְּפֶנּוּ חֲבֵרוֹ, קִלּוּפָהּ מֵידָע יְדִיעַ:

וְעוֹשִׂין חֲזִית מִכָּאן וּמִכָּאן. לְהוֹדִיעַ שֶׁשְּׁנֵיהֶם עָשׂוּ אוֹתוֹ:

משנה ג

אֵין מְחַיְּבִין אוֹתוֹ. דְּהָא לֹא אַהֲנֵי לֵיהּ מִידֵי, שֶׁעֲדַיִן קַרְקַע שֶׁלּוֹ פְּתוּחָה. אֲבָל אִם גָּדַר אֶת הָרְבִיעִית, דְּהַשְׁתָּא וַדַּאי אַהֲנֵי לֵיהּ, מְחַיְּבִין אוֹתוֹ לְשַׁלֵּם מַחֲצִית דְּמֵי קָנִים בְּזוֹל. אֲבָל לֹא חֲצִי יְצִיאוֹתָיו, דְּאָמַר לֵיהּ לְדִידִי סַגִּי לִי בִּמְחִצָּה שֶׁל קָנִים וְאִי אֶפְשִׁי בִּיצִיאָה שֶׁל גֶּדֶר אֲבָנִים:

מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. מַחֲצִית יְצִיאוֹתָיו כְּפִי מַה שֶּׁגָּדַר. וְהַיְנוּ דְּאִיכָּא בֵּין תַּנָּא קַמָּא לְרַבִּי יוֹסֵי. וַהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הַנִּקָּף הוּא שֶּׁגָּדַר רוּחַ רְבִיעִית, דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בְּמַה שֶּׁגָּדַר חֲבֵרוֹ, שֶׁמְּגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל וּמְשַׁלֵּם לַחֲבֵרוֹ חֲצִי יְצִיאוֹתָיו:

משנה ד

כֹּתֶל חָצֵר. שֶׁל שֻׁתָּפִין:

עַד אַרְבַּע אַמּוֹת. דִּבְהָכִי סַגִּי לֵיהּ לְהֶזֵּק רְאִיָּה:

בְּחֶזְקַת שֶׁנָּתַן. כְּשֶׁזֶּה תּוֹבְעוֹ חֲצִי הַיְצִיאָה וְזֶה אוֹמֵר כְּבָר נָתַתִּי חֶלְקִי, נֶאֱמָן, עַד שֶׁיָּבִיא הַתּוֹבֵעַ עֵדִים שֶׁתְּבָעוֹ וְלֹא נָתַן. דְּמִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי לַכֹּל שֶׁחוֹבָה עָלָיו לְסַיְּעוֹ, וְלֹא הָיָה זֶה בּוֹנֵהוּ מִשֶּׁלּוֹ אֶלָּא הָיָה מְבִיאוֹ לְבֵית דִּין:

סָמַךְ לוֹ כֹתֶל אַחֵר. לְאַחַר שֶׁבָּנָה הָאֶחָד לְמַעְלָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת הַרְבֵּה וְלֹא רָצָה לְסַיְּעוֹ בְּהַגְבָּהָתוֹ, סָמַךְ הַשֵּׁנִי כֹּתֶל אַחֵר כְּנֶגֶד כֹּתֶל זֶה כְּדֵי לְסַכֵּךְ וְלָתֵת תִּקְרָה מִכֹּתֶל לְכֹתֶל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתַן עָלָיו עֲדַיִן הַתִּקְרָה: מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. דְּגַלֵּי דַּעְתֵּיהּ דְּנִיחָא לֵיהּ בַּהַגְבָּהָה דְּהַאִיךְ:

בְּחֶזְקַת שֶׁלֹּא נָתַן. אִם בָּא הָרִאשׁוֹן וּתְבָעוֹ לַדִּין לְאַחַר שֶׁסָּמַךְ אֶת כָּתְלוֹ לְכֹתֶל רִאשׁוֹן, וְאוֹמֵר לוֹ תֵּן חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהִגְבַּהְתִּי אוֹתוֹ, וְזֶה אוֹמֵר נָתַתִּי חֶלְקִי, אֵינוֹ נֶאֱמָן אֶלָּא בְּעֵדִים. שֶׁאֵין מִשְׁפָּט זֶה גָּלוּי, וְעַד שֶׁחִיְּבוּהוּ בֵּית דִּין אֵינוֹ עָשׂוּי לִתֵּן:

משנה ה

כּוֹפִין אוֹתוֹ. אֶת בֶּן הֶחָצֵר שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְסַיֵּעַ לִבְנֵי הֶחָצֵר:

לִבְנוֹת. לֶחָצֵר בֵּית שַׁעַר לִהְיוֹת שׁוֹמֵר הַפֶּתַח יוֹשֵׁב שָׁם בַּצֵּל וּמַרְחִיק אֶת בְּנֵי רְשׁוּת הָרַבִּים מִלְּהָצִיץ בֶּחָצֵר:

וְדֶלֶת. לְשַׁעַר הֶחָצֵר:

לֹא כָל הַחֲצֵרוֹת רְאוּיוֹת לְבֵית שָׁעַר. חָצֵר שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים אֵינָהּ רְאוּיָה לְבֵית שַׁעַר. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דַּאֲפִלּוּ שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים זִמְנִין דְּדַחְקֵי רַבִּים וְעָיְלוּ וְאָתוּ:

לֹא כָל הָעֲיָרוֹת רְאוּיוֹת לְחוֹמָה. עִיר שֶׁאֵינָהּ סְמוּכָה לִגְבוּל הָאוֹיְבִים אֵינָהּ צְרִיכָה לְחוֹמָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. דַּאֲפִלּוּ אֵינָהּ סְמוּכָה לִגְבוּל הָאוֹיְבִים צְרִיכָה לְחוֹמָה, דְּזִמְנִין דְּמִקְרוּ וְאָתוּ גְּיָסוֹת:

וִיהֵא כְאַנְשֵׁי הָעִיר. לָשֵׂאת עִמָּהֶם בָּעֹל:

שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְהָאִידְנָא דְּנַיְדֵי, נָהוּג עָלְמָא שְׁלֹשִׁים יוֹם:

משנה ו

אֵין חוֹלְקִין אֶת הֶחָצֵר. אֵין אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין יָכוֹל לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק הֶחָצֵר עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין חוּץ מִן הַפְּתָחִים, שֶׁכָּל בַּיִת שֶׁבֶּחָצֵר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לִפְנֵי פִּתְחוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת לְפָרֵק מַשָּׂאוֹ מֵעַל חֲמוֹרוֹ, וְחוּץ מֵאוֹתָן אַרְבַּע אַמּוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה בֶּחָצֵר אַרְבַּע אַמּוֹת אֲחֵרוֹת לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִין לִשְׁאָר תַּשְׁמִישִׁים, וְאָז יִהְיֶה בֶּחָצֵר דִּין חֲלֻקָּה:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין. מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ. וְלֹא פְּלִיגֵי. בְּאַתְרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה הָיְתָה עוֹשָׂה תְּבוּאָה שָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה חֲצָאֵי קַבִּין כְּשָׂדֶה בַּת תִּשְׁעָה קַבִּין בְּאַתְרַיְהוּ דְּרַבָּנָן:

בֵּית רֹבַע. מָקוֹם לִזְרֹעַ בּוֹ רֹבַע הַקַּב. וּפְסַק הַהֲלָכָה, אֵין דִּין חֲלֻקָּה בְּקַרְקָעוֹת הָעוֹמְדוֹת לַחֲרִישָׁה וְלִזְרִיעָה אֶלָּא אִם כֵּן יִשָּׁאֵר לְכָל אֶחָד מִן הַשֻּׁתָּפִים קַרְקַע כְּדֵי עֲבוֹדַת יוֹם אֶחָד בַּחֲרִישָׁה [אוֹ בִּזְרִיעָה] וְכַיּוֹצֵא בָהֶן:

מוֹרָן וּטְרַקְלִין. מִינֵי פְּלָטִין הֵן:

כְּדֵי לָזֶה וּכְדֵי לָזֶה. כְּדִמְפָרֵשׁ וְאָזִיל שֶׁלְּאַחַר שֶׁיַּחֲלֹקוּ וְיִטֹּל כָּל אֶחָד חֶלְקוֹ יִהְיֶה בְּחֵלֶק כָּל אֶחָד מֵהֶם מָקוֹם רָאוּי שֶׁיִּקָּרֵא טְרַקְלִין אוֹ מוֹרָן, שֶׁיִּשָּׁאֵר בִּקְצָתוֹ הַשֵּׁם שֶׁהָיָה בְּכֻלּוֹ:

בִּזְמַן שֶׁאֵין שְׁנֵיהֶם רוֹצִין. אֵין יָכוֹל הָאֶחָד לָכוֹף אֶת חֲבֵרוֹ לַחְלֹק עַל כָּרְחוֹ. אֲבָל יָכוֹל לְכוֹפוֹ לְעִנְיַן גּוֹד אוֹ אֱגוֹד, כְּלוֹמַר, קְנֵה חֶלְקִי אוֹ מְכֹר לִי חֶלְקְךָ בְּמַה שֶּׁהוּא שָׁוֶה:

וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ. תּוֹרָה נְבִיאִים וּכְתוּבִים:

לֹא יַחֲלֹקוּ. וְדַוְקָא כְּשֶׁהֵם בְּכֶרֶךְ אֶחָד. אֲבָל בִּכְרָכִים הַרְבֵּה כָּל סֵפֶר בִּפְנֵי עַצְמוֹ, אִם רָצוּ חוֹלְקִים:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה בבא בתרא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה