ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה י
אָהֳלֵי עַרְבִיִּים. אֵינָן קְבוּעִים בְּמָקוֹם אֶחָד, וּמִשּׁוּם דְּלֹא קְבִיעֵי לֹא קָבְרֵי בֵיהּ. אִי נַמִּי, לְפִי שֶׁנּוֹסְעִים וְחוֹנִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא רָצוּ לְהַחֲזִיק טֻמְאָה:
וְהַסֻּכּוֹת. שֶׁל שׁוֹמְרֵי פֵּרוֹת:
וְהַצְּרִיפִים. מְדוֹרוֹת שֶׁאֵין לָהֶם גַּג, אֶלָּא הַדְּפָנוֹת נוֹגְעוֹת בְּרָאשֵׁיהֶן זוֹ לָזוֹ. וְדִירוֹת שֶׁל צַעַר הֵן וְלֹא קְבִיעֵי:
בֻּרְגָּנִין. סֻכּוֹת עֲשׂוּיוֹת בַּשָּׂדֶה לְהַכְנִיס בָּהֶן פֵּרוֹת מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים:
אַלְקְטִיּוֹת. גַּג עוֹמֵד עַל אַרְבָּעָה עַמּוּדִים לְהִתְקָרֵר בּוֹ בַקַּיִץ, שֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בּוֹ מִכָּל צְדָדָיו. וּלְשׁוֹן אַלְקְטִיּוֹת, בָּתֵּי הַקַּיִץ, תַּרְגּוּם קַיִץ, קַיְטָא:
מְקוֹם הַחִצִּים. מָקוֹם שֶׁבְּנֵי הָעִיר מַנִּיחִין בּוֹ חִצִּים לִשְׁמֹר לְעֵת מִלְחָמָה:
מְקוֹם לִגְיוֹנוֹת. שֶׁחוֹנִים בּוֹ חֵילוֹת שֶׁל מֶלֶךְ:
סוף הספר