ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ח
הַבִּיבִין הָעֲמֻקִּים. צִנּוֹרוֹת שֶׁמְּקַלְּחִין מֵהֶן הַשְּׁפָכִים לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְיֵשׁ סְפָרִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם הַכּוּכִים, לְשׁוֹן כּוּךְ, מְעָרָה שֶׁתַּחַת הַקַּרְקַע:
וְעָפָר הַתִּחוֹחַ. דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ דְּמֵחֲמַת הַנֵּפֶל שֶׁקָּבְרוּ שָׁם נַעֲשָׂה הֶעָפָר תִּחוֹחַ:
חֲזִיר וּבַרְדְּלָס. דַּרְכָּן לַחְפֹּר וּלְחַפֵּשׂ תַּחַת הַקַּרְקַע, וְאִם יִמְצְאוּ נֵפֶל קָבוּר יוֹצִיאוּהוּ מִשָּׁם. בַּרְדְּלָס, חַיָּה שֶׁקּוֹרִין לָהּ בַּעֲרָבִי אלצב"ע: