ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ז
הַקּוֹנֶה שָׂדֶה בְסוּרְיָא. אֲרַם נַהֲרַיִם וַאֲרַם צוֹבָה שֶׁכָּבַשׁ דָּוִד. וַעֲפָרָהּ טָמֵא כְּחוּצָה לָאָרֶץ, וְחַיֶּבֶת בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית כְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
אִם יָכוֹל לְהִכָּנֵס לָהּ בְּטָהֳרָה. שֶׁאֵין אֶרֶץ הָעַמִּים מַפְסִיק בֵּין אוֹתָהּ שָׂדֶה שֶׁקָּנָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
טְהוֹרָה. אוֹתָהּ שָׂדֶה. וַאֲפִלּוּ אַגּוּשָׁהּ דִּידַהּ לֹא גָזְרוּ, כֵּיוָן שֶׁהִיא שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דְּמִשּׁוּם הָכִי קָתָנֵי הַקּוֹנֶה שָׂדֶה. אֲבָל אִם הָיָה רֹחַב טֶפַח מֵאֶרֶץ הָעַמִּים אוֹ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת מַפְסִיק בֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לַשָּׂדֶה שֶׁקָּנָה בְסוּרְיָא, דְּהַשְׁתָּא אֵין יָכוֹל לִכָּנֵס בָּהּ בְּטָהֳרָה, עֲפָרָהּ שֶׁל אוֹתָהּ שָׂדֶה טָמֵא כְּחוּצָה לָאָרֶץ:
מְדוֹרוֹת הַגּוֹיִם. שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:
טְמֵאִים. שֶׁקּוֹבְרִין נִפְלֵיהֶן בְּבָתֵּיהֶן:
אַרְבָּעִים יוֹם. כְּשִׁעוּר יְצִירַת הַוָּלָד:
אַף עַל פִּי שֶׁאֵין עִמּוֹ אִשָּׁה. דְּנָכְרִים פְּרוּצִים בַּעֲרָיוֹת וּמְבִיאִין נָשִׁים לְבָתֵּיהֶן בַּלַּיְלָה:
עֶבֶד. שֶׁל יִשְׂרָאֵל:
אוֹ אִשָּׁה. יִשְׂרְאֵלִית:
מְשַׁמְּרִין. הַמָּדוֹר שֶׁל הַנָּכְרִים, שֶׁלֹּא יִקְבְּרוּ שָׁם: