ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ו
הַמְהַלֵּךְ בְּבֵית הַפְּרָס. בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר:
עַל אֲבָנִים שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטָן. כְּגוֹן עַל גַּבֵּי אֲבָנִים שֶׁאֵינָן תְּקוּעוֹת וּקְבוּעוֹת בָּאָרֶץ וְהֵן נִסָּטוֹת מֵחֲמַת הָעוֹבֵר עֲלֵיהֶן, וְעֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה נִסָּט מִכֹּחוֹ. וְרוֹכֵב עַל גַּבֵּי אָדָם אוֹ בְּהֵמָה [שֶׁכֹּחָן] רַע וְהוֹלִיכוּהוּ עֲלֵיהֶן, טָמֵא הָרוֹכֵב, דְּכֵיוָן דְּכֹחַ הַתַּחְתּוֹן רַע, מֵחֲמַת מַשָּׂא הָעֶלְיוֹן נִסְּטוּ וְהָוֵי כְּאִלּוּ הוּא מֵסִיט הָעֶצֶם. אֲבָל אִם הָיָה כֹּחַ הַנִּרְכָּב יָפֶה, לָא חֲשִׁיב הָרוֹכֵב כְּמֵסִיט הָעֶצֶם. וְהֵיכִי דָּמֵי אָדָם שֶׁכֹּחוֹ רַע, כָּל שֶׁרוֹכְבוֹ וְאַרְכֻּבּוֹתָיו נוֹקְשׁוֹת. וּבְהֵמָה שֶׁכֹּחָהּ רַע, כָּל שֶׁרוֹכְבָהּ וּמַטִּילָה גְּלָלִים:
בֶּהָרִים וּבַסְּלָעִים. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹבְרִין שָׁם מֵת:
טָמֵא. מִפְּנֵי עֲפַר אֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁמִּתְגַּלְגֵּל שָׁם:
בַּיָּם וּבַשּׁוּנִית טָהוֹר. מִטֻּמְאַת גּוּשָׁהּ. שֶׁגָּזְרוּ עַל גּוּשָׁהּ שֶׁל אֶרֶץ הָעַמִּים לִשְׂרֹף תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנָּגְעוּ בַּעֲפָרָהּ וְאֵין שׂוֹרְפִים תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁבָּאוּ בַיָּם וּבַשּׁוּנִית, שֶׁאֵין קוֹבְרִים שָׁם מֵת, אֲבָל טֻמְאַת אֲוִירָהּ שֶׁל אֶרֶץ הָעַמִּים יֵשׁ בָּהֶן, שֶׁגָּזְרוּ עַל אֲוִירָהּ לִתְלוֹת, שֶׁתְּרוּמָה וְקָדָשִׁים שֶׁנִּכְנְסוּ לַאֲוִיר אֶרֶץ הָעַמִּים וְלֹא נָגְעוּ בְגוּשָׁהּ, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין:
בְּזַעְפּוֹ. כְּשֶׁהַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר: