ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יח · משנה ה
כֵּיצַד מְטַהֲרִין בֵּית הַפְּרָס. אַבֵּית הַפְּרָס הָרִאשׁוֹן קָאֵי, שֶׁהוּא שָׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בּוֹ קֶבֶר:
נוֹטְלִין מִמֶּנּוּ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. כְּשִׁעוּר עֹמֶק הַמַּחֲרֵשָׁה שֶׁמְּגַלְגֶּלֶת הָעֲצָמוֹת:
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כוּ'. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן:
הָרוֹצֵף. לְשׁוֹן רִצְפָּה שֶׁל אֲבָנִים:
טָהוֹר. כֵּיוָן דְּאֵין יָכוֹל לַהֲסִיטָן. שֶׁאִם הָיָה מְהַלֵּךְ עַל גַּבָּן וְנִסָּטוֹת, אִיכָּא לְמֵיחַשׁ אַהֶסֵּט עֶצֶם שֶׁתַּחְתֵּיהֶן:
אַף הָעוֹזֵק. הַחוֹפֵר וּמַשְׁלִיךְ הָאֲבָנִים, אִם עָשָׂה כֵן בְּכָל בֵּית הַפְּרָס, טָהוֹר. עוֹזֵק, לְשׁוֹן וַיְעַזְּקֵהוּ וַיְסַקְּלֵהוּ (ישעיה ה). וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן: