אור ברסלב
ברטנורא על משנה אהלות פרק יח › משנה ד

ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]

פרק יח · משנה ד

משנה ג

שְׂדֵה בוֹכִים. מָקוֹם רָחוֹק מִבֵּית הַקְּבָרוֹת שֶׁמּוֹשִׁיבִין שָׁם הַמִּטָּה שֶׁל הַמֵּת וּמִתְוַעֲדִין וּבוֹכִין שָׁם:

לֹא נִטַּעַת וְלֹא נִזְרַעַת. בְּפֶרֶק קַמָּא דְּמוֹעֵד קָטָן בַּגְּמָרָא, מְפָרֵשׁ דְּמִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָהּ, דְּכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא, מִתְיָאֲשִׁים הַבְּעָלִים מִמֶּנָּה וְהָוֵי לֵיהּ כְּמֵצַר שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ רַבִּים וְאָסוּר לְקַלְקְלוֹ. וְדַוְקָא כְשֶׁנִּתְיָאֲשׁוּ הַבְּעָלִים, שֶׁהֶחֱזִיקוּ בוֹ הָרַבִּים כַּדִּין. אֲבָל לֹא נִתְיָאֲשׁוּ, דְּהַשְׁתָּא שֶׁלֹּא כַדִּין הֶחֱזִיקוּ בוֹ, מֻתָּר לְקַלְקְלוֹ:

וַעֲפָרָהּ טָהוֹר. דְּלֹא מַחְזְקִינַן בָּהּ טֻמְאָה כְּלָל:

וְעוֹשִׂים מִמֶּנּוּ תַנּוּרִים לַקֹּדֶשׁ. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁנֵי בֵית הַפְּרָס הָרִאשׁוֹנִים:

שֶׁבּוֹדְקִים לְעוֹשֶׂה פֶסַח. אַשָּׂדֶה שֶׁנֶּחֱרַשׁ בָּהּ קֶבֶר קָאֵי. דְּאִם הוֹלֵךְ שָׁם אָדָם וְצָרִיךְ לִשְׁחֹט אֶת פִּסְחוֹ, בּוֹדְקִים אוֹתָהּ כְּדִמְפָרֵשׁ בְּסֵיפָא, וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה הוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה אֶת פִּסְחוֹ:

וְאֵין בּוֹדְקִין לִתְרוּמָה. דְּדַוְקָא לְפֶסַח סוֹמֵךְ אַבְּדִיקָה זוֹ, מִשּׁוּם דְּטֻמְאַת בֵּית הַפְּרָס דְּרַבָּנָן, וַחֲכָמִים לֹא הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם כָּרֵת, שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ מַקְרִיב קָרְבַּן פֶּסַח בְּמוֹעֲדוֹ חַיָּב כָּרֵת. אֲבָל בִּתְרוּמָה דְּאֵין בַּאֲכִילָתָהּ כִּי אִם עֲשֵׂה, הֶעֱמִידוּ דִבְרֵיהֶם בִּמְקוֹם עֲשֵׂה וְאֵין מוֹעֶלֶת בְּדִיקָה זוֹ לְהַתִּירוֹ בַּתְּרוּמָה:

וּלְנָזִיר. שֶׁהָלַךְ שָׁם:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים בּוֹדְקִין. וְאִם לֹא נִמְצָא שָׁם עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה אֵינוֹ מְגַלֵּחַ:

וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים אֵין בּוֹדְקִין. דְּבֵין נִמְצָא וּבֵין לֹא נִמְצָא מְגַלֵּחַ וּמֵבִיא קָרְבָּן:

אֶת הֶעָפָר שֶׁהוּא יָכוֹל לַהֲסִיטוֹ. כְּגוֹן עָפָר תִּחוֹחַ:

וּמְמַחֶה. עוֹשֵׂהוּ דַּק דַּק בְּיָדוֹ כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה אִם יֵשׁ בּוֹ עֶצֶם כַּשְּׂעֹרָה:

תוכן העניינים

ברטנורא על משנה אהלות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה