ברטנורא על משנה אהלות· רבנו עובדיה מברטנורא [הרע"ב]
פרק יג · משנה ד
הָעוֹשֶׂה מָקוֹם. שֶׁנִּקֵּב נֶקֶב מְפֻלָּשׁ בַּכֹּתֶל לְהַנִּיחַ שָׁם קָנֶה שֶׁל אוֹרְגִים:
וּלְאִסְפָּתִי. חֶרֶב בִּלְשׁוֹן יָוָן קוֹרִין אִסְפְּתִי. וְיֵשׁ לָאוֹרְגִים כְּלִי כְּתַבְנִית חֶרֶב:
שִׁעוּרוֹ בְכָל שֶׁהוּא. לְהָבִיא אֶת הַטֻּמְאָה לַצַּד הָאַחֵר:
לָזוּן אֶת עֵינָיו. לְהִסְתַּכֵּל מִשָּׁם לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ לֶחָצֵר:
וּלְתַשְׁמִישׁ. לְהַצְנִיעַ שָׁם חֲפָצָיו: